הרחק מאוד מן הנשים

שו”תהרחק מאוד מן הנשים
אליסף שאל לפני 3 חודשים

מצד אחד הדרכות חז”ל מחמירות מאוד בצניעות (על פניו)
“הרחק מאוד” “אפילו באצבע קטנה” “העובר במקום שנשים עושות כביסה נקרא רשע” וכו’..
מצד שני מרגיש שחברה שמתנזרת מעירוב בריא בין המינים לא בהכרח מוצלחת יותר במבחן התוצאה (מייצר נטיות הפוכות, הטרדות של מלמדים ורבנים לילדים קטנים, שבב  ועוד..) הרבה פעמים נראה שריבוי קדושה והתנזרות (והעיסוק בזה) מייצר בהפוך על הפוך את זה עצמו.
מאידך הכרות נורמטיבית, מכבדת, עם בנות המין השני, אם זה באוניברסיטה או במקום העבודה נראית בריאה יותר נכונה יותר, מאוזנת יותר, גם אם שם יש ניסיונות וכו’ עדיין מרגיש אינטואיטיבית יותר נכון (לפחות לי, מאמין שגם לכבודו).
אז איך זה מסתדר עם ההדרכות הלכאורה קיצונית של חז”ל? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 חודשים

אני לא מכיר הדרכות קיצוניות של חז”ל באופן כללי. הרי יש מהם שרקדו עם הכלה על הכתפיים בחתונה. ובט”ו באב בנות ישראל היו חולות בכרמים ועוד. בכל אופן, לפחות לימינו אני בהחלט מסכים שהדרך שתיארת היא נכונה וסבירה יותר.

בנימין גורלין הגיב לפני 3 חודשים

הרב מיכי, “לפחות לימינו”, הכוונה שפעם ייתכן והדרך האחרת היתה “נכונה וסבירה יותר”, האם הרב מכיר תקופה כזאת בהיסתוריה, על אילו נתונים השערה זו מתבססת ?

ההבדל בין התקופות (לב"ג) הגיב לפני 3 חודשים

בס”ד י”ח בתמוז תש”פ

לבנימין אמר –

לרגל יום פקודתו ה-20 של הרה”ג יוסף קאפח זצ”ל, אתה מוזמן לקרוא בספרו ‘תליכות תימן’, איך התנהלו העניינים בחברה שאורחות חייה עוצבו על פי חז”ל. גברים ונשים חיו במעגלים חברתים נפרדים

סדר יומם של הגברים כלל את העבודה לפרנס המשפחה ואת קביעות התורה והתפילה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, שסביבם התנהלו חיי התרבות והחברה של הגברים.

לעומתם היה סדר יומן של הנשים הוקדש לניהול הבית היהודי ולגידול ילדיהן וחינוכם לתורה ומצוות ולמידות טובות. חיי התרבות והחברה שלהן התנהלו עם שכנותיהן, שעימן ישבו כל יום בעות אחרי הצהרים ל’חוכא ומע’זל’ שיחת ריעות תוך כדי טווית צמר.

הבנים והבנות היו נישאים בגיל צעיר, וכבר בשנות ה’עשרה’ היו לבעלי משפחה אחראיים. ומטבע הדברים, הבעל לא הכיר שום אישה חוץ מאשר את אשתו, והאישה לא הכירה שום גבר מלבד בעלה. והואיל ולקיים בית יהודי ע”פ התורה היה מרכז חייהם – האישה הוקירה את בעלה כמפרנס המשפחה בכסף ובתורה, והבעל הוקיר את אשתו כאחראית על הבית ועל גידול הילדים וחינוכם.

כיום ההתמודדות הרבה יותר קשה. גיל הנישואין מאוחר הרבה יותר, הגבר והאישה נתקלים באינספור מבני המין השני ברחוב, בלימודים ובעבודה, ובמקרים רבים בלבוש חושפני ומגרה, ולכן חשוב לחדד א ‘גבולות הגיזרה’ שקבעו חז”ל: להימנע מייחוד ומנגיעה, ולהימנע מהסתכלות והקשבה שנועדו ליהנות מיפי גופה של מי שאינה אשתו ומקלות ראש ו’שיחות נפש’ עם נשים זרו

ככ שמקיימים את עצת שלמה המל (משלי ח) להתרחק מ’אשה זרה’ – מתחזקת האהבה בין האדם ל’חברתו ואשת בריתו’ האמורה להיות ‘האישה היחידה בחייו’, שרק איתה יש לו קשר נפשי ורגשי..

בברכה, ש”צ

בנימין גורלין הגיב לפני 3 חודשים

ש”צ, ממליץ לך להתמקד בייחסי גברים – נשים באירופה, המציאות בתימן מעולם לא הייתה רלוונטית לגבי רוב רובו של העם היהודי.

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

השערה זו מתבססת על היכרות עם השינויים שעבר מעמד האישה (באמת, לא רק היחס לנשים). ובפרט על ההנחה שחז”ל לא היו אידיוטים או רשעים בעלמא. מספיק טוב לטעמי.

בנימין גורלין הגיב לפני 3 חודשים

במחילה, הרב מתכוון שחז”ל היו פתוחים יותר מהמקובל בחברות מסויימות בימינו ולכן הם לא היו אידיטים או רשעים בעלמא ?

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

אכן. ואומר יותר מכך, לחז”ל לא היו חז”ל משלהם שאליהם היה צורך להיצמד. זה מה שמוביל שמרנים בימינו לדבוק בעמדות מאובנות ובעייתיות.

בנימין גורלין הגיב לפני 3 חודשים

אם הבנתי נכונה, גם אנחנו לא צריכים “להצמד לחז”ל” בימינו, לדוגמא, ריקודי הורה, ריקודי שורות נוסח המערב הפרוע וכו’… שהיו מקובלים בקרב סלתה ושמנה של החברה היהודית בימי הביניים… ?

מאי בינייהו? (לב"ג) הגיב לפני 3 חודשים

בס”ד עש”ק ותעמדנה לפני משה תש”פ

לבנימין אמר – עד פרוץ המודרנה, גם באירופה וובכל העולם היהודי, היו הגברים דומיננטיים בחיי העבדה בבית הכנס ובבית המדרש, בעוד שהנשים התמקדו בבית ובגידול הילדים,.

שלא כבארצות האיסלאם – באירופה היה מצב שאישה ישבה בחנות או עבדה כעוזרת מחוץ לביתה, אבל מבחינה חברתית – גברים ונשים חיו בעולמות נפרדים מבחינה חברתי ותרבותית, האישה היחידה בחיייו של אדם היתה אשתו, והגבר היחיד בחייה של אישה היה בעלה.

היו בממקומות מסויימים באירופה ריקודים מעורבים בחתונות בהשפעת הסביבה הנכרית, א הרבנים בכל המקומות התנגדו לתופעה זו, והיא עברה מן העולם עד שהומצאה מחדש עם פרוץ המודרנה. גם בזמן חז”ל היו בהשפעה נכרית מצבים של ‘זמרן גברי ועניין נשי- פריצותא; זמרן נשי ועניין גברי -מ כאש בנעורת’ והחכמים נאבקקו בחריגות אלה.

בברכת שבתא טבא ש”צ

בנימין גורלין הגיב לפני 3 חודשים

“בכל המקומות התנגדו לתופעה זו” – ודאי שלא התנגדו, מניין הקרצת את הקביעה הזאת ?
ממליץ להביא מקורות, אחרת הדיון עקר.

מקורות להתנגדות החכמי הגיב לפני 2 חודשים

בס”ד מוצש”ק פינחס תש”פ

לבנימין אמר –

תקנה להגבלת הריקודים המעורבים שפשו בקרב יהודי ונציה תיקנו רבי יהודה מינץ וחבריו בשנת רס”ז (1507). הן נידונו ע”י פרופ’ ראובן בונפיל (ציון מא) וע”י פרופ’ אברהם גרוסמן (חסידות ומורדות, עמ’ 254) הרואים במציאות זו של ריקודים מעורבים השפעה של אורח חיים מתירני של החברה הנוצרית בתקופת הרנסאנס.

גרוסמן כותב: ‘קשה להניח שר’ יהודה מינץ וחבריו לא חפצו לבטל כליל את הריקודים המעורבים, הן של נשים נש/ואות בפורים והן של נשים פנויות במשך כל השנה, אך הם חשו שזו גזירה שיהיה קשה לציבור לעמוד בה, לכן העדיפו להעלים עין. בבחינת “מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין”‘.

ריקודים מעורבים היו נפוצים גם בין הרומאניוטים (דוברי היוונית בדרום איטליה, יוון ותורכיה (ראה בספרו של פרופ’ מאיר בניהו, ‘זאבים טורפים את בנימין, עמ’ 35).

רבי אליה הלוי רבה של קושטא כותב על איסור גורף: ‘ובמחולות- חרם גדול משנים רבות מימי הקדמונים מורי התורה,שלא ייכנס איש עם הנשים במחול כלל… וזאת התקנה בפרט פשטה בכל ישראל, כחומר כל תקנות שתקנו הגאונים הראשונים…’

בקהילת ליפאנטו שביוון (אליה משיב רבי דוד הכהן מקורפו, מתואר מצב מזעזע שבחור דרש מ’מסדר המחול’ שיביא לו אישה נשואה שתרקוד איתו, ‘ובראות כל הקהילות הפירצה היוצאת מזה הריקוד – עמדו ותיקנו ושמו חרם גמור… שלא ירקד אלא איש עם אש, ואב עם בתו, ואם עם בנה, ואח עם אחותו’ (שו”ת רד”ך בית יא).

באשכנז כותב דברים חריפים נגד הריקודים המעורבים רבי יוסף שטיינהארט: וכל רב ומו”ץ בעירו מחוייב למחות בכל כוחו ולבטל הריקודים והמחולות של בחורים ובתולות יחדיו, וכמ”ש בשו”ע או”ח (סוף סימן תקכט… ואין לך הסתת יצר הרע לזנות גדולה מזאת , כי בשעת הריקודים מביטים ומתבוננים בפני הנשים והבתולות… ולפעמים גם מחבקים ומנשקים אותן… גםלפעמים ימתיקו סוד להתייחד ביניהם לזנות… והרי ידוע שהפנויות בזמן הזה בחזקת נידות והנוגע בהן לשם חיבה עובר בלא תעשה… כללו של דבר: אין לך גדר ערווה גדולמז לבטל הריקודים והמחולות של אנשים ונשים יחדיו, בין נשואים ובין פנויים, כי אין לך הרגל עבירה יותר מזה’ (זכרון יוסף, או”ח סי’ יז. הובא בביה”ל סי’ שלט, יביע אומר ח”ז יו”ד סי’ מא,ג ועוד)

בברכה, ש”צ

תיקון הגיב לפני 2 חודשים

פיסקה 5, שורה 4
…, אלא איש עם אשתו, ואב…

בנימין גורלין הגיב לפני 2 חודשים

ש”צ יקר, לעיונך:
https://www.sefaria.org.il/Responsa_Benei_Banim%2C_Volume_I.38?lang=he

השאר תגובה