השולחן ערוך כסמכות פורמלית
שלום רב,
אבקש את כבוד תורתו להבהיר מה ההבדל מבחינתו בין קבלת הגמרא כסמכות פורמלית לשולחן ערוך, האם הרב מקבל את סמכותו של השולחן ערוך, מה המדד לקביעת הסמכות הפורמלית לדוגמא גמרא כן ראשונים לא… וכו' ?
הערב לאחר השיעור של "צורבא" התעורר ויכוח ער בנוגע לגישתו של הרב, אשמח לתשובה מנומקת
בברכת התורה
שלום רב.
ההבדל הוא רק מעשי.
השו"ע לא באמת התקבל כסמכות מוחלטת. אפילו נושאי כליו חולקים עליו. לכן פסיקת בעלי השו"ע יש לה משקל אבל הוא לא מוחלט (כי כך גופא התקבל). בדיוק כמו סמכותם של הראשונים שהתקבלה אבל לא באופן מוחלט. לעומת זאת, התלמוד התקבל באופן מוחלט. כבר עמד על כך הרא"ש בפסקיו בסנהדרין פ"ד סי' ו, ע"ש היטב.
שלום,
שלחתי את תשובתו של הרב ל"מגיד שיעור" של צורבא (הרב דניאל סגרון) להלן תגובתו:
"בפועל עם ישראל גם קיבל על עצמו לא לחלוק על עיקרי האמונה ולא לחלוק על הרמבם מסברא" ע"כ
אבקש את הרב להבהיר עמדתו
סליחה על ריבוי ההתכתבות
בברכה
את זה הסברתי היטב בטור 74. בקצרה, עם ישראל לא יכול לקבל על עצמו עובדות. אלו שטויות חסרות שחר. אם עם ישראל מקבל על עצמו עובדה כלשהי זה הופך אותה לנכונה? לגבי עובדות אין סמכות פורמלית, וממילא אין משמעות לקבלת עם ישראל. לכן לגבי עובדות לכל היותר ניתן לשכנע, אבל לא לטעון טענות מכוח סמכות או קבלת פורום כלשהו. גם סגרון כבר שמע זאת ממני בויכוחים שונים (אם זה אחד משני האחים שהתווכחו איתי כמה פעמים), וחבל שלא הבין כשהסברתי. שיקרא ויבין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer