השתתפות בהפגנות בחו"ל

א. בכל זאת בסברא, כן נראה לחלק בין סוגיות שהן מוסריות במהותן, וניקח לדוגמא קיצונית רצח עם. לבין סוגיות שיש בהם מימד מוסרי, אבל לא זה לב הוויכוח. תסכים איתי שהיה לך מוזר, אם אזרח צרפת שאין לו קשר לישראל היה מביע עמדה ביחס לרפורמה, למרות שהיא נוגעת גם בעניינים מוסרים. אבל לא היה לך מוזר אם הוא היה מפגין נגד הסינים…

ב. לגבי דבריך בספק וסטטיסטיקה, שהכוח של תשובה גדול יותר. השאלה אם אין מקום להגביל את זה, כי השפעה אפשר למדוד בכמה דרכים. לדוגמא, אין ספק שמי שהקים את זקא תרם הרבה למדינה, ובכל זאת הכח שלו להשבית מערכות הוא נמוך. והעובדה שתשובה יכול להשבית מערכות, לא נותנת לו עדיפות, כי מחפשים הצדקה מוסרית לכך שהוא שווה יותר.

א. אם יפגינו זה יהיה מפני שמפריע להם עניין מוסרי כלשהו. על מינון ניתן להתווכח. אזרח צרפת שמביע עמדה זה בכלל לא בעייתי. אנחנו מדברים על אזרח צרפתי שמפגין נגד הרפורמה. זה לא נראה לי מוזר בכלל, ובוודאי לגיטימי לגמרי. בוודאי כל עוד אין הסכמה בישראל על כך. הצרפתי מוחה על פגיעה באזרחים ישראלים ודריסתם על ידי הרוב. מה הבעיה בזה?
ב. יש מקום להגביל כל כוח. יצאתי נגד הדוגמה כאילו בדמוקרטיה חייב לשרור שוויון מוחלט בין כל האזרחים. מי שתורם יותר מטבע הדברים הוא בעל כוח גדול יותר, וזה בסדר גמור לדעתי. אגב, בהלכה הכוח נותן נאמנות ("בידו", שלפי הרא"ש הוא מדין בעלות).

א. טוב, נראלי שבכל זאת אפשר לחלק בין חלק מהמקרים. ב. השאלה אם העובדה שיש ככ הרבה דרכי השפעה, ממילא הופכת את ההצעה לתת כח יתר למשפיע לתיאורתית, שכן אי אפשר באמת מי יותר משפיע, להשוות תחומי השפעה וכו.

לא כתבתי בשום מקום הצעה לתת כוח יתר למישהו. העובדה היא שחלוקת הכוח אינה שוויונית. זו לא הצעה אלא עובדה. מה שכתבתי הוא שאם יש למישהו כוח יתר זה לא בהכרח פוגע בעקרון השוויון ואין צורך להיבהל מזה.