התורה השתנתה

שו”תקטגוריה: הלכההתורה השתנתה
אסף שאל לפני 2 חודשים

קראתי את הראיון שלך במקור ראשון [סליחה על האנכרוניזם…] ואמרת שם שלדעתך כיום אפשר למצוא היתר לזוגות חד – מיניים מכיוון שזה היה קשור בזמנו לע”ז או שלא אסרו מלכתחילה וכו’. 
תמהני, כי הרמב”ם בספר המדע כותב שאין שום אפשרו לשנות מדברי התורה, וזאת על אף שבמורה הוא נותן טעמים רבים ללמצוות שהן משום עובדי האלילים שבימיהם. [ודברי הרמב”ם שבדבר מהתורה כל ב”ד יכול לדרוש, לכאורה מדבר בדרש ולא בהמ שכתוב במפורש בתורה]  

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

מעולם לא אמרתי דבר כזה. אמרתי שייתכן כיוון כזה לדעתי, אבל הוא תלוי בקונצנזוס בין הפוסקים, וזה לא הכיוון שאתה הזכרת כאן. לדעתי אין שום קשר לעבודה זרה. זה מפרשת עריות ולא ע”ז. הכיוון שדיברתי עליו הוא שאולי התורה אוסרת רק על מי שעושה זאת מחמת יצר לחטוא ולא מי שזה טבעו. חיזקתי זאת בטענה שמבוססת על אמירה של רבי משה פיינשטיין שהיה קיצוני לכיוון ההפוך. הוא אמר שהקב”ה לא נותן לאדם ניסיון שאינו יכול לעמוד בו, ולכן ברור שאין הומוסקסואליות טבעית/מולדת. ואני טוען שאם השתכנעתי שיש כזו, אז לפי הנחתו יוצא שכנראה זה לא אסור. אבל כאמור זה כיוון מחודש ואיני בטוח בו, וההיתר דורש הסכמה רחבה מהפוסקים.
לגבי שינויים בהלכה, ראה באריכות בספר השלישי בטרילוגיה שלי.

המזכיר הגיב לפני 2 חודשים

מתי היתר/איסור דורש הסכמה רחבה מהפוסקים ומתי לא?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

כאשר הוא מרחיק לכת ובעל השלכות ציבוריות רחבות, וכאשר אני עצמי לא בטוח לגביו זה דורש הסכמה רחבה. כך מקובל מאז ומעולם בהלכה. וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?

המזכיר הגיב לפני 2 חודשים

א. מה כאן מרחיק לכת ואילו השלכות ציבוריות רחבות יש אם מותר או אסור משכב זכר למי שזו נטייתו. נראה לי מאד לא מרחיק לכת וגם נטול השלכות ציבוריות מבחינה הלכתית. אולי חלק מהציבור הדתי/חרדי יגעש וירעש כי זה ייראה לו שיבוש נוראי של ההלכה וכדומה אבל זה לא שתוכן הפסק יצור השלכות משמעותיות אלא ההתנגדות לפסק תגרום למריבות.
ב. כשאתה עצמך לא בטוח מה תועיל הסכמה רחבה? אם יצטרפו כל הפוסקים ויסכימו עם הדעה אז פתאום כן תהיה בטוח? או שאמנם אתה עצמך תישאר לא בטוח אבל מבחינה אובייקטיבית יהיה יותר סיכוי שקלעת לאמת המונותאיסטית?
ג. גם לא לעשות זה מעשה עם מחירים שמונע מאנשים דתיים בעלי הנטייה לעשות את רצונם. וכי יש חזקא דמעיקרא על הלכות לפי שמרנות פשטית? לשון אחר: וכי כעת נעשה מעשה לאסור להם מפני שאנו מדמים שאולי אנו מדמים לא נכון? דבר שאי אפשר לאומרו.

המזכיר הגיב לפני 2 חודשים

א. כלומר להבדיל מפסק על הכרה בגיורים מסוימים למשל שהוא בעל השלכות ציבוריות נרחבות כי מטמיע א/נשים בישראל הם ובניהם ובני בניהם. או הפקעת קידושין שמטבע הדברים מחולל פולמוסים וגם כנ”ל עלול להטמיע בישראל ממזרים ובני ממזרים וממזרות עד סוף כל הדורות. אלו דוגמאות לדברים בעלי השלכות ציבוריות נרחבות וגם שחסרה בהם הסכמה רחבה והם גם מרחיקי לכת (לדעת החולקים). מובן שאתה מחלק בין הפעלה ‘טכנית’ של ההלכה שבידינו (שזה עושים בלי הסכמות ובלי קשר להשלכות ציבוריות רחובת) ובין הפעלה יצירתית של דרשנות דאורייתא (שזה עושים רק עם הסכמות אם יש השלכות ציבוריות רחבות), אבל מה ההסבר לחלוקה הזאת. שתיהן הפעלות שתלויות בסברת הפוסק

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

אלו סתם היתממויות.
א. אם אינך מבין את ההשלכות אז אין לי מה להסביר.
ב. כשאני לא בטוח אבל מצטרפים עוד רבים זה אומר שכנראה לא פספסתי משהו משמעותי ויש ממש בסברתי. שוב, זה מובן מאליו ולא דורש הסבר. [כוונתך כנראה לאמת המוניסטית ולא המונותאיסטית]
ג. להתיר משהו שהתורה אסרה זה לעשות מעשה. אחרת על שום דבר אי אפשר היה לומר וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה. הסברא שכל החלטה או אי החלטה יש לה השלכות, נאמרה על ידי לא פעם. זה מובן מאליו.

המזכיר הגיב לפני 2 חודשים

תוכל בבקשה לגלות לי מה ההשלכות (השליליות)?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

היתר כזה יכול להוליך אנשים שיכולים גם בלי זה להתיר לעצמם זאת. הוא מונע את האפשרות לקבוע שמישהו עובר איסור, וכמובן גם לחנך נוער לקיום החובה הלכתית הזאת. יש לזה השלכות חברתיות וציבוריות (לגיטימציה, מימון וסיבוכים בהולדת ילדים ועוד). יש ויכוחים לגבי איכות הגידול של ילדים בתא משפחתי כזה (בלי לקבוע עמדה בזה). כל התא הזוגי נראה אחרת.

המזכיר הגיב לפני 2 חודשים

עד הקטע של השלכות ציבוריות זה לא שונה מכל היתר אחר כמו היתר לפתוח פקקי בקבוקים בשבת. כנ”ל לגיטימציה זה נובע מעצם ההיתר ולא השלכה מיוחדת. לגבי מימון – כשההלכה תקבע פה את התיקצובים נדבר, ומי שישמע כמה עשרות מיליונים למדינה זה לא עניין גדול שבשבילו צריך את מועצת גדולי התורה.
עניין איכות הגידול והתא הזוגי קלוש עד מאד כמובן.
בהא סליקנא שאין שום דבר מיוחד, מי שמדמה שכך נכון (אני למשל חושב שההיתר לא משכנע) אז שיעשה מעשה ויזכה בעלמא דאתי ליין המשומר בענביו כי נהג על פי ההלכה שנראית לי נכונה ושכרו כפול מן השמיים. וזה פשוט מאד

פרופ' דוד פלוסר הגיב לפני 2 חודשים

מיכי, אתה מודע לכך שההקשר בו מופיעה המילה “תועבה” בתורה הוא כמעט תמיד עבודה זרה ועבודת אלילים?

שרדינגר הגיב לפני 2 חודשים

עבודה זרה, משכב זכר, ו—
ואכילת בע”ח לא כשרים, מעלה באוב ודורש אל המתים, כל עושה עוול במקח ועוד

tx; הגיב לפני 2 חודשים

“הסוגיה ההומוסקסואלית היא כמובן דוגמה בולטת. הציווי של התורה בעניין הזה הוא חד וברור. מצד שני, ברור גם שמבחינה מוסרית לתבוע מאדם לא לממש את זהותו המינית, לא לחיות חיי זוגיות ומיניות כפי שליבו נמשך אליהם, זו תביעה מאוד בעייתית. לכן אני אשתדל לפרש את ההלכה באופן שהיא תהיה הכי קרובה לפן המוסרי. למשל, שאולי האיסור התנ”כי על משכב זכר נובע מהעובדה שבתקופת המקרא משכב זכר היה ביטוי ודרך של עבודת אלילים, אבל ברגע שהוא אינו משמש למטרה הזו אולי אפשר להתיר אותו. או לחלופין, אנחנו יודעים היום שיש אנשים שיכולים להימשך לשני המינים ויש כאלה שיכולים להימשך רק לבני מינם. אז אולי התורה אסרה משכב זכר על מי שיש לו אפשרות אחרת, ולא אסרה אותו על מי שזו זהותו החד־משמעית”.

זה הציטוט מאתר מקור ראשון ומזכר בו עבודת אלילים, אם כן זו כנראה טעות של הכותב בהבנת דבריך.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

פלוסר,
בהחלט לא מודע, וכבר ענה לך שרדינגר כראוי. ייתכן שיש אצלך נוסח אחר של התורה. שווה בדיקה.

Tx,
אם זה ציטוט, אז אכן מדובר בשיבוש של הכותב.

השאר תגובה