התייחסות לטענות עובדה לא מוכחות שעומדות בבסיס הלכות מליחה באיסור והיתר

בהלכות מליחה – עומדות טענות עובדה רבות שמהוות בסיס להלכות – 1. כגון טרוד לפלוט לא פנוי לבלוע. 2. הבדל בבליעת דם ע"י חתיכת בשר  בין דם בעין לדם איברים או שאריות דם לאחר מליחה .3. דגים שפולטין כל צירם לפני שיגמור העוף לפלוט את דמו.  על סמך הנחות אלו – נקבעות הלכות על בשר שנמלח פעם שניה , הצורך בהדחה לפני ואחרי מליחה ועוד . גם  המחלוקות בין הראשונים הם מחלוקות שבעובדות – לדוגמ'- ר"ת במליחת כמה חתיכות בבשר יחד- קובע שבמליחה דם מישרק שריק ולכן הדם לא נבלע , מנגד ראשונים אחרים- הדם אכן נבלע אך נפלט. מה ההיגיון בקביעת הלכה על בסיס עובדות לא מוכחות? מה עוד  שגם לא ברור על סמך מה כל פרשן מחליט מתי כן נבלע ומתי לא