התער של אוקאם והשתלת זכרונות

יש שאלה ידועה מי אמר שלא נוצרנו כולנו אתמול, וכל החוויות והזכרונות שלנו הושתלו במוחנו.
מעולם לא הצלחתי להבין מדוע עדיף להגיד שבאמת חיינו את החיים הללו ולא שהזכרונות הושתלו במוחנו.
הרי שתי התיאוריות מסבירות בדיוק באותה מידה את כל הנתונים לחלוטין! ויש אפילו טיעון לטובת הצד השני, שהרי האפשרות שכל הזכרונות הם אמיתיים היא אפשרות אחת ויחידה, ומצד שני ישנן אינסוף אפשרויות אחרות: 1. שכל הזכרונות מהלידה עד אתמול הושתלו לנו. (ואנחנו חיים באמת רק מאתמול) 2. שכל הזכרונות מהלידה ועד לפני שבוע הושתלו לנו. (ואנחנו חיים באמת רק מלפני שבוע) 3. שכל הזכרונות מהלידה ועל לפני שנה הושתלו לנו. (ואנחנו חיים באמת רק מלפני שנה) וכן הלאה, 1 מול אינסוף, מי לוקח? האינסוף!
וגם אם תצליח להסביר שהתיאוריה היא יותר פשוטה ונכנס כאן התער של אוקאם, מה ההגיון של התער של אוקאם עצמו? מי אמר שהוא מתאר נאמנה את המציאות? הרי יכול להיות שבאמת הוחדרו במוחנו הזכרונות. רק סטטיסטיקה שתראה שיותר סביר שלא הוחדרו המחשבות מאשר הוחדרו (לדוגמה- ש90% מהחדרת הזכרונות משאירות עקבות, וכאן לא נשאר) – תוכל להכריע בשאלה הזו!
אחרת זה כמו להגיע לכוכב נידח, לראות פסל כלשהו שיכול להיבנות על ידי יצור אחד, ולהכריע שהוא באמת נבנה על ידי יצור אחד כדי "לא להוסיף יישויות שלא לצורך". מי אמר שהוא נבנה על ידי מישהו אחד? אולי בכוכב הזה המנהג הוא לבנות פסל 10 אנשים יחד? איך אפשר להכריע בכלי כל כך מוזר על המציאות האובייקטיבית

הרב יוכל להוציאנו מהמבוכה?