ותאולוגיות ודאונטולוגיות

שו”תקטגוריה: מוסרותאולוגיות ודאונטולוגיות
יצחק שאל לפני 11 חודשים

בתחום המוסר רגילים לדבר על תפיסות תועלתניות מול דאונטולוגיות. 
1) אני מבין שגם תועלתנות מבוססת על תפיסה מוסרית דאונטולוגית- שיש לעשות את המעשה המיטיב ביותר.  (נראה פשוט אבל ראיתי שיש כאלו שכתבו שתו עצלנות זו תפיסה של כדאיות).
ומצד שני גם הטיעון הדאונטולוגי מבוסס על התוצאה של המעשה- מעשה הוא לא מוסרי כשפוגע באחר, אותו מעשה שאינו פוגע לא יהיה לא מוסרי.
(אמנם ידועים דברי קאנט שלא לשקר אף שיגרום למות, אבל הדברים קשים ולא מתקבלים על הדעת גם לפי ההנחה הפילוסופית שלו).על 
יוצא שמדובר במחלוקת על פרטים, בעיקר בשאלה עד כמה להסתכל על התוצאה הסופית או על המעשה הישיר ( וכאן נכנסים גם המינון, חלוקה בין מעשה אקטיבי או פסיבי)..
ואולי במילים אחרות על הערך של האינדיבידואל מול רבים,  וממילא חישוב פגיעה באחד בשביל תוצאה של רבים. 
וגם על היכולת האנושית של חישוב כזה.
2) ראיתי דיון האם הלכה תועלתנית או דאונטולוגית. כאן נראה שבהגדרה היא דאונטולוגית, הרי איננו יודעים את המטרות ולכן גם הפרטים נשקלים לעצמם. 
האם הרב מסכים לניתוח?
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 11 חודשים

עיקר הוויכוח אינו על התכנים אלא על מהות המעשה המוסרי והערכתו. הדאונטולוגים תולים זאת בכוונה (הציות לחוק) והתועלתנים בתוצאה. לכן מבחינת שניהם ההטבה לזולת/לעולם היא מהות המעשה המוסרי, אבל השאלה האם די בכך שהמעשה מיטיב או שהוא צריך להיעשות מתוך כוונה טובה (הכבוד לחוק המוסרי). מעבר לזה יש הבדלים בתכנים אבל זה תלוי באיזו תועלתנות או דאונטולוגיה מדובר. ראה על כך במחברת הרביעית חלק ג.
מבחינת ההלכה, זה לא קשור לידיעת המטרות. אם אני מאמין שהמעשה ייטיב עם העולם גם אם איני מבין מדוע ואיך אני יכול להיות דאונטולוג. אני חושב שטעות לדון בזה באופן גורף. יש בהלכה אספקטים כאלה וכאלה.
 

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

עקרונית כדי לקיים מצווה או לעבור עבירה דרושים שני הדברים: כוונה טובה/רעה והתוצאה. אם חסר אחד אין כאן עבירה או מצווה מלאה. אבל עדיין יש הבדלים ואכ”מ.

השאר תגובה