זה מה שקורה כששמוצניק מחליט להאמין בקב"ה‎

שו”תקטגוריה: כלליזה מה שקורה כששמוצניק מחליט להאמין בקב"ה‎
ע' שאל לפני 12 חודשים

היי מיכי
עכשיו מצאתי עילה ראויה להעלות דברי מינות באיצטלה ראויה של קדושה:
כבר כמה  שבועות שרציתי לומר לך שעמדתי  בגנות  הליברטיאניזם לא  נובעת רק  מהעובדה  שבמדינת ישראל אנו  חייבים  למען  קיומנו ליצור חברה איתנה ומלוכדת, חברה שבה שכישוריו של כל  יחיד  יגיעו לכלל מיצויים, חברה שכל חלקיה  גם  אם  אין הם  יהודים יחושו עצמם כשייכים אליה. [בוודאי שתמיד יהיו  כמה  מופרעים]
אלא  עכשיו בעקבות כמה  מאמרים ב”שבת”, בעניין  שמירת השבת, התגבשה בי ההבנה שאיפשרה לי  להרחיב את העניין  ולחדדו: 
הרבה יהודים שומרי מצוות מחפשים את  חוויית הקדושה, אני  מניח שאתה  אינך נמנה  עימם -[או שמא טועה  אנוכי?]
אינני טוען  שאני אינני  יכול לחוש התפעמות של קדושה,אבל  אינני  מחפש  אותה, ותמיד  אני  מחפש את הבסיס  הראציונאלי להוד  ולשגב..
ובכן איזו קדושה יכולה להיות בעולם שבו  בני האדם יודעים על  סיבלות וייסורי האחר, אבל כיוון שהאחר  לא  נראה, אז  עולם  כמנהגו נוהג. איך זה  קשור להתרסתי  כנגד  הליברטיאניות? אם אני מבין נכון  את המושג  ליברטיאניות, אז הוא  בא  כאנטיתזה  לסוציאליזם. כי  הפאראמטר של  הליברטיאניות הוא היעילות הכלכלית [הבנתי נכון?]אבל  בל תחשוב  שאינני מבין את  כללי  המשחק, להמחשה: אני  הוגה רעיון טכנולוגי ומצליח להוכיח את ישימותו.  אז אנשים משתכנעים ושמים כסף עבור  המו”פ, ואח”כ  עבור  קו  ייצור. [כרגע נתעלם מהחשש שמישהו אחר  חשב על רעיון דומה אבל שונה.] ויופי – הבאתי תעסוקה לפועלים ,למהנדסים וטכנאים, ואז צריך  לשווק  את  המוצר. כבר  אין ברירה  אחרת. כשבעלי המניות נושפים לך בעורף ,את  מי מעניינת אז  איזו  סלמנדרה מיוחדת שאיוותה  לה למושב את המעיין  ממנו שואבים לצורכי המפעל. אז גם מגיע  הרגע  שמעבירים את המפעל לארץ אחרת בה שכר  העבודה  נמוך יותר.
אז אולי תכנון  מרכזי איננו  רע כל  כך, גם אם  רמת  החיים  לא גבוהה.!
האם אני צריך לספר לך שטיפוח הציפיות לרכישת מוצר  מסויים זה  המנוע  העיקרי  של הכלכלה, ושלציפיות אלה  אין כל  קשר לתקווה ,שהיא משהו בסדר גודל אחר?!
מהטלוויזיה  התרשמתי  שהחרדים  שחיים בדוחק,אינם  מרגישים עליבות ומסכנות.
לסיום אני  מתנצל: אולי עשיתי  סמטוכה אחת גדולה  ועירבבתי מין  בשאינו  מינו. 
כל טוב

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 12 חודשים

אכן, סמטוכה. לא הבנתי מה הטענה.

 

ע' הגיב לפני 12 חודשים

כלכלה משגשגת מושגת דרך ייצור גדול מתמיד. זה מושג ע”י צריכה גדלה- או של אותה אוכלוסיה, או של אוכלוסיה גדלה.
במקרה הראשון זו צרכנות נהנתנית בזבזנית, במקרה השני- גורם להמשך “פיצוץ האוכלוסיה”.
בשני המקרים משמעות הדבר היא בזבוז משאבי כדור הארץ.
לכאורה אין לדברים אלו כל קשר לקדושה- מבחינתי יש- כי אמנם הציבור הדתי[מכל דת שהיא] חווה את הקדושה כמשהו מיוחד במינו, אבל אני כאדם שמאמין שגם אם חוקי הטבע והאבולוציה הם גורם משמעותי התפתחות הבריאה ללא תכנון של כל פרט ע”י האל, אני מאמין שבמערכות מורכבות של צומח וחי היה האל גורם מתכנן ומעצב. לכן התעלמות מפגיעה במה שהאל ברא כלא פחות מחילול הקודש.

עכשיו לעניין אחר: הרב יוםטוב גינדי[ מהנדס אלקטרוניקה] תירגם את תירגומו של הרס”ג מערבית יהודית לערבית ספרותית.
הודות לכך חכמי דת מוסלמים נחשפו פעם ראשונה לגירסה המקורית של התנ”ך. והרב גינדי מוצף בפניות ממוסלמים שמתעניינים בנושא.
אני יצרתי איתו קשר, כי זה עונה על הצרכים של חזוני להידברות עם האיסלם

מיכי צוות הגיב לפני 12 חודשים

טוב. מבחינתי אין צורך לקשור את כל זה לקדושה. הכל שאלה של שכל ישר. מה שהגיוני הגיוני ומה שלא לא. בללי קשר לקב”ה.

השאר תגובה