חבלה שנעשתה בדרך מטאפיזית

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיחבלה שנעשתה בדרך מטאפיזית
מנחם שאל לפני 6 שנים

יש ברייתא שמספרת  (חגיגה ג) שתלמיד של ר אליעזר פגש אותו ורבי אליעזר שאל אותו מה חיגוש היה בבית המדרש. התלמיד ענה ‘נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית’. ר’ אליעזר הגיב בצורה מוזרה, הוא אמר לו פשוט עיניך וקבל עיניך, והתלמיד אכן פשט את עיניו וקיבלן  (בקיצור, התעוור). 
 
אני מתקשה להבין את ההתנהגות של ר’ אליעזר. האם אין כאן בעיה של חובל בחבירו והוא עובר בלאו? הגמרא גם לא מעלה את הקןשי הזה. בנוסף  (הרפרנס לליטוואק של יונתן בן עוזיאל צף מיד), האם הוא יהיה חייב בתשלומין על חבלה בצורה כזו? 
 
הגמרא מביאה ברייתא שאומרת שלאחר שהתיישבה דעתו, התפלל על עיניו וחזרו למקומן. בהנחה שהוא היה צריך לשלם על החבלה, לכאורה עדיין הוא צריך לשלם על הצער, לא? 
 
תודה רבה
 
נ. ב. יש הבדל בולט בין המקאה של יונתן למקרה דנן שאצלנו החבלה הייתה בכוונה. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

אכן רפרנס מוצדק. אני בספק רב האם הוא באמת עיוור אותו, כמו שאני בספק האם רבי זירא נשחט בסעודת פורים או שתלמידי הלל ושמאי הרגו זה בזה. יש תיאורים שבאים להותיר רושם ולא לספק עדות היסטורית.
לעצם העניין יש לדון במזיק בדרך סגולית. כבר דנו כידוע בבורא אדם באמצעות שם, ובהצלה בדרך סגולית (האם דוחה שבת, וראיה מהצפת השיטין של דוד בסוגיית מכות). אבל לכל זה אין הכרח של ממש, ודומני שגם כאן הדבר יישאר תלוי בסברא. אם אתה מבין שהיזק בדרך מיסטית הוא בעצם הפעלה של השמים, אז נראה שהמזיק פטור כגרמא (ואולי אף גרוע מזה), ואם זוהי דרך היזק רגילה יש סברא לחייבו.
כעת חשבתי שיש ללמוד מדין עין הרע (עומד על שדה חברו בקמותיה), אבל שם הרמב”ם השמיט כנראה מפני שלדעתו אין היזק כזה. ואולי באמת הדיון הוא על סיטואציה שלא קיימת (היזק מיסטי).

השאר תגובה

Back to top button