חג האהבה

שו”תחג האהבה
ש שאל לפני 2 חודשים

יש מקור ממשי לכך שט”ו באב הוא חג האהבה?
אתה חוגג בצורה מסויימת אותו?
אתה חושב שאהבה נובעת מנתינה (ולא להפך) כמו שכותב הרב דסלר?
יש מצב שתכתוב טור מה הסיבות שגורמות לאדם לאוהב את חברו (מוצא בו חלק מעצמו ועוד) ?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

אין חיה כזאת חג האהבה. יש אנשים שהכריזו ובדו להם חג. לבריאות. אני יכול להכריז על ימי ג כחג המלפוונים.
נראה לי ששניהם נכונים.
לא נראה לי. זו שאלה לפסיכולוג.
 
 

בס”ד ערב חג האהבה השבועי, לסדר כי אהבך ה’ אלקיך תש”פ

לרמד”א – שלום רב,

אכן יום השלישי בשבוע ראוי להיות כהצעתך ‘חג המלפפונים’, סמל הירקות הרעננה של ‘כל ירק עשב מזריע זרע אשר זרעו בו’ שנבראו ביום זה.

הירק מזין ומרווה את האדם,, אך הוא גם מקור החמצן המחיה את בעלי החיים ובני האדם, ואכן ראוי לחוג מדי יום ג’ את המלפפונים המסמלים את יסודות חיי האדם: המזון, המים והחמצן.

ל’חג המלפפונים’ שביום השלישי – יצטרף ‘חג האהבה’ שביום הששי, שבו גילה האדם את השלמתו, את האישה, שרק היא מכל באי העולם מתאימה לו ומשלימה אותו, ורק עליה ייאמר: ‘זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת’.

אהבה הדדית זו מביאה את האדם ואשתו למצב של ‘ודבק באשתו והיו לבשר אחד’, ואז מקבלת האישה גם את הייעוד להיות ‘אם כל חי’ ולהנחיל את אהבת ההורים לדור ולדורות שימשיכו.

אכן ראויה ל’חג האהבה’ החל מדי יום שישי ההכנה המשותפת לקראת שבת המלכה שבה משילים האדם וביתו את ‘מלבושי החול מלאי הטרדה הקנאה והתחרות היומיומיים, ומתחברים מחדש באוירה הנעימה של ‘כשמחך יצירך בגן עדן מקדם’.

בברכת חגי מלפפונים ואהבה שבועיים שמחים 🙂 ש”צ

ט הגיב לפני 2 חודשים

חביב טובא

בס”ד י”ו אב תש”פ

מדברי המחוללות בט”ו באב עולות כמה סיבות המעוררות את האהבה. הללו קוראות ל’אהבת הערב’: ‘תן עיניך בנוי’, והללו קוראות ל’אהבת הטוב ו/או המועיל: ‘תן עיניך במשפחה, שאין אישה אלא לבנים’.

והקבוצה השלישית, רואה את האהבה הזוגית כנגזרת מאהבת הבורא, ואומרות: ‘קחו מקחכם לשם שמים’. מה שמתחזק ומתדלק אהבה אידיאלית זו היא הנתינה וההשקעה: ‘ובלבד שתעטרונו בזהובים’. כשאדם מידמה לבוראו במידת החסד, מתחזק בליבו המבט האלקי, והוא אוהב את זולתו כמו שהבורא אוהב את בריותיו.

הרמב”ם בהנחותו את הדרך לאהבת ה’, מלמד שאהבה זו נרכשת ומתחזקת ע”י ההתבוננות בגדולתו. יש לומר שגם האהבה לזולת יכולה להיקנות ולהתחזק ע”י ההתבוננות במעלתו של הזולת המביאה לאהבתו. ואכן המפתח לזוגיות טובה שמתווה הרמב”ם לזוגיות טובה (בפט”ו מהל’ אישות) הוא ע”י הכבוד ההדדי שבני הזוג רוחשים זה לזה. ההוקרה ההדדית באה מהכרה הדדית במעלות בן/בת הזוג, ומביאה בכנפיה את חיזוק האהבה ההדדית.

מהר”ל מביא בזה שני כיוונים של הוגי דיעות שדנו בזה. יש שאמרו שהאהבה באה מהדמיון שבין שני האוהבים, ויש שאמרו שיסוד האהבה הוא ההשלמה ההדדית, ומצד זה דווקא ההבדלים שביניהם מחדדים את התחושה שכל אחד צריך את השני לשם השלמתו.

ונסיים בדברי האוהב הראשון, אדם, שראשית אהבתו לאשתו היתה בתחושת השורש האחד של שניהם ‘כי מאיש לוקחה זאת’, והמשכה של האהבה נובע מתחושת השותפות בתקווה ובייעוד, החיבור המשותף כדי להביא יחד חיים חדשים לעולם של ‘אבי כל חי’ עם ‘אם כל חי’.’ברית הגורל’ הבאה מהשורש המשותף – הופכת ל’ברית ייעוד’ של תקווה משותפת.

בברכה,, ש”צ

לרגל יום הולדתו ה-25 של בני אביחי נ”י

משה הגיב לפני חודש 1

וכמה סמלי הוא שהמתכוונות לשם שמים טורחות לסיים בזהובים

שי זילברשטיין הגיב לפני חודש 1

לשואל,
יש ספרות שמנה על זה אצל ידידנו מדעני החירטוט. תוכל לראות בספרו של יורם יובל “מה זאת אהבה”,
בספרה של ברזנר מזור “אהבה בשליטה”,
בספרה של איילת מלאך פיינס “התאהבות”
וכן אצל האנליטיקאי סטיבן מיטשל “האם יכולה אהבה להתמיד”
ואחרון חביב ספרו של אריך פרום “אמנות האהבה”.

איתן סגל הגיב לפני חודש 1

אמנות האהבה דווקא ממש מוצלח

השאר תגובה