חולין פד
לכבוד מו"ר הרה"ג רב מיכי שליט"א אחדשה"ט
חולין דף פד
מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק עשרה מנה יקח לפסו ליטרא דגים חמשים מנה יקח לפסו ליטרא בשר מאה מנה ישפתו לו קדרה בכל יום כו'
עיין רש"י משקל ליטרא ירק – אבל "בשר" לא יאכל
צ"ע דהול"ל "דגים" לא יאכל, (וכ"ש בשר) ומלשונו משמע שדוקא בשר לא, אבל יכול לאכול דגים.
ועיין המשך לשון רש״י ״דגים היו בזול במקומם״ ומשמע קצת שבמקומו של רש״י דגים היו ביוקר ולפי״ז יש ליישב קצת שכוונת רש״י בשר וכ״ש דגים ודו״ק.
א״נ ״בשר״ היינו בשר דגים ובשר בהמה. (עיין לקמן בריש פרק כל הבשר.)
ועדיין צ"ע בזה.
החותם בכבוד רב,
לכאורה מה שהיה במקומו של רש"י אינו עניין להכא. כאן הוא מפרש את הגמרא עצמה. ואולי זה באמת תרגום של העיקרון לאנשי מקומו, ולגביהם נכון יותר לומר בשר.
אבל אולי כוונתו רק להסביר את הלוגיקה של הגמרא, שמה שמעבר לשווי שיש לו שלא יאכל, וקל לו יותר להדגים זאת על בשר כי שם זה הכי ברור: מה שמאד יקר לא לאכול. אבל אין לדייק שדגים מותר.
והכי פשוט שכוונתו לומר שההמלצה היא לאכול כפי הראוי לו, אבל גם אם חורג מעט זה אפשרי (כל עוד יכול להחזיק מעמד) ובלבד שלא יחרוג הרבה. לכן רש"י כותב בשר ולא דגים כי באמת דגים מותר. וזהו המשך הגמרא שם: "ואינך אימת מערב שבת לערב שבת", כלומר שגם אלו שיכולים לאכול בשר ודגים שלא יעשו כן יותר מדיי.
ברור שהגמרא לא באה להשמיע לנו את החשבון, כמה בשר או דגים אפשר לקנות בליטרא. את זה יודע כל אדם. הגמרא באה להשמיע שאדם צריך להיות זהיר ולא להפריז באופן כללי (ולא שמדובר בחריגה מעבר לגרוש שיש לו). ומכאן באמת יוצא כרש"י שאם יש לו ליטרא יכול לאכול קצת דגים אבל בשר בכלל לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer