חומרא דרבי זירא

כיום רוב ציבור בנות ישראל, שכולל גם את החילוניות, אינם נוהגות את החומרא הזו ולכן מדינא החומרא הזו פקעה.
הסבר:
בתקנה דרבנן יש שני מחייבים לתקנה דרבנן
א. מצווה לשמוע תקנת החכמים
ב. שפשטה ברוב הציבור, שאז זה כעין קבלה של הציבור לדבר טוב כנדר לדבר מצוה.

למרות זאת, כדי שתקנה דרבנן תהיה ממש מחייבת לגמרי, שבית דין יוכלו לחייב את הציבור בה. נדרשים שני התנאים הללו יחד:
וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות ממרים "הרי שגזרו בית דין גזירה ודימו שרוב הקהל יכולין לעמוד בה ואחר שגזרוה פקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הקהל הרי זו בטלה ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה."
לבטל תקנה דרבנו כתב הרמב"ם בהלכות ממרים את החלופות הבאות

1. בית דין גדול בחכמה ובמנין מבית הדין הראשון שמחמתו הציבור החל את מנהגו, וזה מועיל לעקור את שני הטעמים ועוקר תקנה דרבנן שהציבור כולו נוהג בה עדיין.

2. הפסיק הציבור לקיימו שבטל הטעם ב', אז מספיק כל בית דין קטן כדי לבטל את טעם א'
בטל החלק הראשון של גורם התקנה שהוא מנהג הציבור בפועל, ולגבי עקירת תקנת הבית דין הראשון.
ולכן כתב הרמב"ם שם זה לשונו "גזרו ודימו שפשטה בכל ישראל ועמד הדבר כן שנים רבות ולאחר זמן מרובה עמד בית דין אחר ובדק בכל ישראל וראה שאין אותה הגזרה פושטת בכל ישראל יש לו רשות לבטל ואפילו היה פחות מבית דין הראשון".
3. מנהג שהוא סייג למצווה שפשט ברוב הציבור, ללא תקנת חכמים, ונוהג בפועל כיןם הרי הוא כקבלה של הציבור לדבר טוב וכנדר לדבר מצוה, ואין שום בית דין שיכול לבטלו, שהרי אינו נוהג מחמת בית דין.
4. מנהג שהוא סייג למצווה שבעבר נהג, ללא תקנת חכמים, אבל כעת לא נוהג בפועל ברוב הציבור שנהג בו קודם, הרי הוא בטל מעיקרו שהרי אין פה מנהג כלל, ואין בית דין שצריך לבטלו, כיום רוב ציבור בנות ישראל, שכולל גם את החילוניות, אינם נוהגות את החומרא הזו ולכן המנהג הזה בטל ואין בו שום מחייב ולא צריך שום היתר משום רב כדי לא לקיימו.

טוב, אם נחרצות הייתה טיעון אולי היית צודק.
אלו לא שני טעמים מחייבים אלא אחד מצורף: צריך תקנה של בי"ד מוסמך ובתנאי שתפשוט ברוב הציבור.

מעבר לכל זה, חילוניות אינן בכלל מניין הרוב. אחרת ביטלת כל התקנות והגזירות.
ולבסוף, יש הבדל בין לא פשטה לבין פשטה וחזרה. אצלנו היא לכל היותר פשטה וחזרה. אבל כאמור גם זה לא נכון כי החילוניות אינן בכלל.

אמנם כאן בפשטות זה מנהג ולא תקנה. ההתפשטות בציבור כאן אינה רלוונטית כי היא שייכת לתקנות וגזירות ולא למנהגים. אמנם יש כאן מנהג, ולגבי מנהג גם יש משמעות להתפשטותו, אבל זה לא קשור לדין התפשטות בגזירות. יש לזה מעמד של מנהג ולא הייתי מיקל בזה ראש.