חקירת הנפש כחלק ממצוות תלמוד תורה
אמנם קצת דשתי בנושא כאן באתר, אבל בכל זאת אני זקוק להבהרה והעמקה בסוגיא:
אני כרגע עוסק בלימוד על הנפש באקדמיה (בשאיפה לקבל תואר דוקטורט בנושא),
אני בוגר ישיבה ומעוניין שלימודיי יהיו המשך ללימוד התורה בישיבה.
הרב כתב שאם לומדים נושא כלשהו במטרה לדעת את האלוהים (" לדעת את דבר ה' ") זה נחשב כלימוד תורה.
שאלתי היא: האם לימודיי יכולים להיחשב כלימוד תורה אם המטרה של הלימוד הוא להבין את המוטיבציות והמשמעות של הדת בנפש האדם ?
או במילים אחרות: האם ניתן לגרום ללימודיי לקבל ערך של לימוד תורה ?
תודה מראש
שלום שי. בניסוח הזה, נדמה לי שאולי כן. אם כי אני מתלבט כי הקו בין מכשירי מצווה לבין המצווה עצמה אינו חד. כך למשל לימוד מתמטיקה לא נראה לי לימוד תורה, הגם שאפשר להיעזר בה לצרכים תורניים מובהקים (אפילו הלכתיים). טול כדוגמה בירור עובדתי שעושה ביה"ד או הפוסק כדי להגיע להכרעה. איני יודע ממתי זה נחשב כלימוד תורה. אני לא יודע להעביר קו, אבל זה גם לא ממש חשוב. גם אם זה רק מכשירי מצווה יש לזה ערך רב, וראוי לעשות זאת. לכל היותר לא לברך ברכת התורה. אגב, גם הרחבת האופקים וההשכלה היא ערך בעיניי, גם אם לא נגדיר זאת כמכשירי מצווה ללימוד תורה ממש. מה שהגדרתי כאן בכמה מקומות (אפשר לחפש באתר) כתורה בגברא הוא משהו שמוסיף ממד מהותי לתפיסת העולם הדתית שלי ולא מכשיר לפרט מסוים כזה או אחר. ושוב, הקו אינו חד.
טוב, אנסח את השאלה באופן שונה:
אני מחפש לימוד אקדמי שיהווה המשך ללימוד התורה שלי בישיבה.
האם יש תואר מסוים שעונה להגדרות האלה, שאמנם אינו תורה בחפצא אבל תורה בגברא ?
אני ממשיך להתעקש להימנע מלענות.
אני לא חושב שאפשר לקבוע כלל אוניברסלי. כל אחד ומה שבונה אותו. בעיניי מדעי הרוח ופסיכולוגיה הם בעיקר חרתא, אבל בעיני אחרים לא. אני גם לא חושב שהקריטריון מה נחשב לימוד תורה הוא קריטריון נכון. תלמד מה שחשוב לך ומועיל בעיניך.
המשך לדיון:
עדיין לא הובהר לי מה ההגדרה של "תורה בגברא".
אם לימודי פילוסופיה גורמת לי להעמקה בתורה (בונה לי הנחות יסוד שעל פיהם אוכל להבין את מהות הדת והתורה, כדוגמת מה שעשה הרמב"ם עם אריסטו, שהסביר את התורה לפי שיטתו הפילוסופית) לזה הכוונה 'תורה בגברא', או שזה רק "הכשר מצווה" ללימוד התורה ?
אם על פיהן תוכל להבין יותר טוב את התורה אז זה רק מכשירי מצווה. אם ההבנות הללו הן הבנות בעלות ערך כשלעצמן זו תורה בגברא.
רק כדי לדייק, השאלה מה זה "הבנות בעלות ערך כעצמן" ?
אם אני לומד למשל את "גוף ונפש" של ליבוביץ בו הוא מסביר את ה"בעיה הפסיכופיזית", זה בעל ערך של תורה כי זה מסביר לי ש"אנחנו לא רק פיזיקה",
וכן אם אני לומד את הסברות של רנה דקארט על הנפש ("הגיונות על הפילוסופיה הראשונית"), על כך שהיא וודאית יותר מהגוף וכדומה, זה תורה ? או את קאנט וכדומה ?
עדיין לא ברור לי מה זה "סברא בעל ערך"…
הרי גם בלוגיקה יש ערך, והיא לא נחשבת ל 'תורה'
סליחה על הטרחנות פשוט זה לא נקלט לי…
המשך לתגובה הקודמת:
אולי הקריטריון יכול להיות על פי מה שכתב הרמב"ם:
"אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה"
כלומר: דבר המביא לדעת ה' (המובילה לאהבתו) הוא תורה.
כי אם נאמר ש"הבנות המביאות לאהבת ה" זה לא תורה- איך הרמב"ם אומר שצריך לייחד למדע הזה את עצמו, הרי לכאורה אדם צריך לייחד את עצמו לתורה ?
כל מה שכתבת נכון. אלו תובנות בעלות ערך עצמי. לעומת זאת, הלוגיקה אינה בעלת ערך עצמי שכן היא כלי בעלמא. אמנם אם תעסוק במטא לוגיקה (מה משמעותה וכו') אולי תיגע בתובנות בעלות ערך עצמי. משל לדבר, אם תלמד לוגיקה ככלי זה מכשיר, אבל אם תלמד אותה כהבנת דרך החשיבה שלנו הרי זה ערך עצמי.
אבל אני חש שאנחנו טוחנים סוגיא לא חשובה. כאמור כל הלימודים הללו בעלי ערך, בין אם מכשיר ובין אם מצווה ממש. הנפ"מ היא האם לברך ברכת התורה, או האם ללמוד גם כשזה לא מדבר אליי. זה לא נראה לי מה שמטריד אותך. דומני שמיצינו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer