חרדים ללא אינטרנט
האם לדעתך גישת החרדים שאינם מחזיקים אינטרנט על מנת לא להיחשף לתכנים חיצוניים שאין בהם טעם כלל ועיקר ואף יכולים לגרום נזק לא קטן שגויה בעיניך ואם כן מדוע? ואין לומר שהם צריכים לדעת להתמודד שכן אנו רואים את החרדים ש"מתמודדים" ותקועים חצי יום מול המסך כאחד האדם בדורנו האומלל תלוי המסכים.
לדעתי הגישה שגויה כי זה חלק מהעולם ויש ליישם את התורה בעולם. לא ניתנה תורה למלאכי השרת. איננו ממליצים לאף אחד לחיות במדבר או במנזר למרות כל החששות והכישלונות של חיים בחברה. נשות השאלים היא תופעה שגם חרדים שוללים אותה.
אי אפשר ולא נכון לבנות עולם אמוני ודתי על בריחה והסתתרות. התורה ניתנה לקיום בעולם הזה ולא בעולם הנשמות.
ואגב, המחירים של ההסתתרות לטווח הארוך יהיו גדולים יותר ממחיריה של הדרך המעורבת. החילון כיום הוא תוצר של תגובה חרדית להשכלה. גם שם ניסו להסתתר מהעולם ולהחרים אותו, והתוצאות לפנינו.
לכן אני גם מתנגד עקרונית ואידאולוגית לדרך ההסתתרות והבדלנות, אפילו אם נזקיה של הפתיחות גדולים, וגם חושב שנזקיה של הפתיחות קטנים הרבה יותר. אחת הבעיות בשיח היא שהחרדים אמצו שיטה חרדית למדידת הנזקים, וכשמערכת הצירים עקומה, קו עקום נתפס ישר יותר מקו ישר.
אגב, מה שמטריד את החרדים באינטרנט אינו הבהייה במסכים וגם לא פורנוגרפיה או אלימות או צניעות. מטרידה אותם ההיחשפות לעולם, לרעיונות וידע, שאין להם שום דרך להתמודד עמם. הכי קל זה להחרדים ולהתבדל בתקווה שלא יעלו השאלות ולא יהיה צורך בתשובות. בתקופת ההשכלה זה לא הלך, ולדעתי גם היום לא יילך.
חילון קרה בכל העולם (כל הדתות) החל מתקופת ההשכלה. אז על סמך מה אתה מייחד את היהודים שהתהליך שלהם קרה בגלל התגובה החרדית? או שאתה מנסה לטעון שבכל העולם הגיבו באופן "חרדי"?
קודם כל, ברור שהעולם המערבי כולו הגיב באופן חרדי. שנית, העובדה היא שתגובה חרדית שנראית לרבים הדרך הבטוחה נכשלה לגמרי. אם מישהו ירצה לטעון שדרך אחרת הייתה מובילה יותר נמוך עליו נטל הראיה.
בד"כ כשדרך כלשהי נכשלת מי שיטען שזו בכל זאת הייתה התוצאה האופטימלית עליו נטל הראיה.
קודם כל ברור צריך להגדיר מה הכוונה במובן "דרך יותר טובה". אם הכוונה אחוז האנשים שהגיעו לטעות, זה דורש להניח מה נכון יותר (כפירה או אמונה). אם הכוונה באחוז נשירה (בניכוי חזרה בתשובה אולי), אז כיום רואים שיש אחוז נשירה גבוה יותר בציבור הדתי לאומי (אין נתונים מדויקים אצל החרדים, אבל לא צריך כאלו כדי להבין שאלו מספרים נמוכים יותר). כמובן שזה לא מחקר סיבתי עם קבוצת ביקורת וניסוי ויכוחים להיות עוד הרבה גורמים, אבל עצם העובדה שהציבור הדתי לאומי לא מצליח להחזיק את הילדים דתיים בכמות כל-כך גבוהה, רומזת שנטל הראיה הוא דוקא עליך
זה נכון לטווח הקצר והנגלה (במדדים חיצוניים של נטישה). כבר כיום רואים שזה לא מחזיק מעמד לטווח הארוך.
וזה עוד לפני החסרונות בדרך החרדית כשלעצמה. כלומר שגם אם היא הייתה מצטיינת בשימור, היא לא משמרת את הדת הנכונה. אז מה הטעם!? על זה דיברתי כשאמרתי שיש שם מדידה במערכת צירים עקומה.
אבל כאן אין המקום לכל הדיון הזה. כתבתי על כך כמה פעמים בעבר.
יש כאן חוסר דיוק בכמה דברים. החרדים מתנגדים למסכים רק בגלל היחשפות לרעיונות חיצוניים. זה המון בגלל בטלה וחוסר צניעות. לפחות ברמת השיח בין "צדיקים" ל"מודרנים". זה בעיקר בגלל הסיבות הללו.
אפרופו נטל ראיה, לגבי אחוזי הנשירה עליך להביא ראיה שאחוזי הנשירה הסמויה כה גבוהה. זאת טענה לא מגובה. (גם לגביה צריך לתת את הדעת שבזה שהם לא עוזבים את הקהילה הם לפחות משמרים את הדור הבא)
גם עליך להביא ראיה שזה יהיה שונה בטווח הרחוק. יש קורילציה מאוד מובהקת בין רמת פתיחות לנשירה, לאו דווקא במגזר החרדי, שם ניתן לתלות זאת בהסתרה, אלא גם בין חלקי המגזר הדתי לאומי.
הקורלציה שהזכיר יוסי בין פתיחות לנשירה נכונה לא רק בעולם היהודי אלא גם בעולם הכללי. לקבוצות הנוצריות והמוסלמיות שמעורבבות יותר בציבור הכללי יש אחוזי נשירה גבוהים בהרבה מהקבוצות המתבדלות יותר. (הסיבה פשוטה מאד: החברה משפיעה)
הרב מיכי צודק שצריך לבדוק אם בכלל משמרים את הדבר הנכון, ולכן שימור הוא לא השיקול היחיד. אבל זה לא אומר שהוא לא שיקול רציני שצריך להתחשב בו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer