חתימה אטו כתיבה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיחתימה אטו כתיבה
EA שאל לפני 2 שבועות

בגיטין (ד.) אמר רבי אבא דמודה ר״א במזוייף מתוכו שהוא פסול. והקשו התוס מה זה קשור מזוייף מתוכו ללא לשמה. ותירצו תוס’ דמ”מ איכא למיגזר חתימה אטו כתיבה דאם אין עושין חתימה לשמה גזרינן פן לא יכתבו גם הכתיבה לשמה.
והנה הקשה הפנ״י (בדף יא. בד״ה הכא במאי עסקינן) לשיטת התוס׳ דמזוייף מתוכו בחתמו שלא לשמה הוא משום גזירה חתימה אטו כתיבה א״כ לקמן י: דאמרו ירד ר שמעון לשיטתו של ר״א דאמר עדי מסירה כרתי ולכך הכשיר גיטין בערכאות של עכו״ם בעדי מסירה ומקשינן והאמר ר אבא מודה ר״א במזויף מתוכו שהוא פסול ותירצו הכא במאי עסקינן בשמות מובהקין, ולשיטת תוס קשה דנהי דהוי שמות מובהקין וליכא למיחש דלמא אתי למיסמך עלייהו דכיון דשמות מובהקין של עכו״ם הם לא אתי למיסמך עלייהו מ״מ הא לא חתמו העכו״ם לשמה דעכו״ם אדעתא דנפשיה קעביד ונגזור חתימה אטו כתיבה שלא לשמה.
 
ותירץ  הפנ״י דדוקא בעדי חתימה ישראל שייך למיגזר חתימה אטו כתיבה, דכיון דאתו למיסמך עלייהו דאנו מתירים אותה להנשא בלא שתביא עדי המסירה לפנינו ומהני העדי חתימה לראיה הו”ל חתימת העדים ככתיבת התורף וכיון דחשיב כתורף שייך למיגזר אטו כתיבת התורף, משא”כ בעדי חתימה עכו”ם בשמות מובהקין שחתימתן אינו מעלה ולא מוריד והוי כטיוטא בעלמא ולא נסמוך עליהם לשטר ראיה ותצטרך להביא העדי מסירה בזה לא שייך למיגזר אטו כתיבה.
 

  1. תוכל להסביר לי מה הגזירה הזאת חתימה אטו כתיבה ? מה חוששים באמת ? הרי אנחנו כותבים לפני שחותמים וא״כ אין לחשוש מכוח החתימה על הכתיבה שהייתה קודמת לחתימה. ובודאי תאמר שאנו חוששים מכוח החתימה של היום על הכתיבה של הגט של מחר, דיאמרו האנשים אם חתימה לא לשמה כשר אז ה״ה כתיבה. זה נראה הפשט, אולם זה לא נכנס בדברי הפנ״י. אני לא מבין למה שבע״ח ישראל, שב״ד סומך עליהם, אז גזרינן אטו כתיבה, ואילו כשע״ח גויים שב״ד לא סומך עליהם, אז לא גזרינן אטו כתיבה ? לכאורה היה מקום לגזור דאם ע״ח גוי כשר (למרות שזה לא לשמה) יאמרו האנשים דגם כתיבה לא למשה כשירה, וכי האנשים עוקבים אחרי המקרה הזה ויודעים שהב״ד לא קיבל את ע״ח והצריך להביא ע״מ ?!

 
2. ושאלה יותר כללית, אני כל כך שונא את הסוגיות שכל יסודן בגזירות ובסברות של ״דילמא אתי ל…״  ״גזרינן ש…״ ״חוששים ש…״. הכל נראה כל כך שרירותי, לפעמים כן גוזרים ולפעמים לא ולכאורה בלי סיבה מוצדקת. מה  איתך ?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

1. יש שני סוגי גזירות: א. חשש שמא יימשך וימשיך ויעשה איסור (כמו איסור לרכב שמא יתלוש זמורה). ב. חשש שאחרים ילמדו ויעשו איסור בהקשר אחר. הגזירה כאן היא כמובן מהסוג השני. איני רואה למה זה לא נכנס בדברי הפנ”י.
מדובר בשמות מובהקים ולכן לא צריך לעקוב בפירוט. ברור לכולם שיש כאן עדים מסוג אחר ולא כעדות רגילה בגט.
2. אכן זה מטריד גם אותי. אבל שתי הערות: א. לפעמים כשאתה חי את המציאות ההלכתית אתה רואה שהחששות כן סבירים. לפעמים מה שאיננו מבינים הוא מפני שאיננו חיים את הסיטואציות שבהן מדובר. איסור רפואה בשבת משום שחיקת סממנים היא דוגמה טובה. ב. לפעמים מדובר בפרשנויות של ראשונים ואחרונים ולא בטוח שהם צודקים. הפרשן לא  תמיד מכניס עצמו לסיטואציה ולא נותן דעתו להיגיון של הגזירה. הוא מפרש את הגמרא ומיישב קושיות. הגוזר המקורי ודאי עשה כן מסיבה הגיונית כלשהי, ושם צריך באמת לחפש אותה. לכן לפעמים לא נכון לקחת ברצינות רבה מדיי את דברי המפרשים.

השאר תגובה

Back to top button