"טבע-האפשר" מה הכוונה?
הרמב"ם במו"נ ח"ג פי"ז הגורס שמקרי בעלי החיים הינם מקריים ובלתי מושגחים בטענה שאל"כ נשללת "טבע האפשר", האם הוא סובר שדברים טבעיים נעשים בצורה ספונטנית ובלתי תלויים בסיבה מסובבת, וייתכן בהם תמיד שתי אפשרויות? האם על הרמב"ם לא מקובלת טענתו של לפלס שכל מצב נתון בעולם בהכרח מנבא את כל המצבים שלפניו ושלאחריו?
אני לא בקיא במו"נ ולא בדקתי, אבל אולי כוונתו לומר שזה מתנהל בדרך הטבע ובלי מעורבות אלוהית אחרת לא היה טבע. "האפשר" כאן פירושו מה שהטבע מכתיב. אבל ייתכן שלדעתו באמת יש לאקונות בחוקי הטבע. כך ודאי חשבו חז"ל, כפי שהוכחתי מסוגיית תפילה על לשעבר בברכות. נדמה לי שהדטרמיניזם של חוקי הטבע לא היה מקובל אז.
מושגחים במובן של שכר ועונש. ייסורים באים על אדם על פי הראוי לו. ואצל בעל חי שהוא לא אדם אין מובן ל "ראוי לו".
אז מהו "טבע האפשר" בדבריו? לא סביר.
העיקרון הגדול של הרמבם הוא שההשגחה הפרטית הולכת אחרי השכל. ולכן גם אצל מין האדם עצמו יש פרטים מושגחים יותר ויש פחות כל אחד "לפי מידת השכל המגיעה אליו".
לכן כל התפיסה של השואל שזה קשור למקריות ואפשריות לא ברורות לי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer