טענת ברי וברי ושמא

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיטענת ברי וברי ושמא
מוטי שם בדוי שאל לפני חודש 1

מה דעת הרב בנושא של מה דבי”ד סמכינן על הטוען טענת ברי, אע”פ שלכאורה נראה דאינו מטעם נאמנות, ואפי’ אם לטענה כשלעצמה יש ערך בבי”ד גם בלי נאמנות (אע”פ שרש”י אומר בדף טז ”קרובה טענתה להיות אמת יותר מטענתו וכברי ושמא דמיא”), מדוע טענת שמא אינה נחשבת טענה במקום ברי (כל’ המאירי כתובות יב:) למ”ד ברי עדיף, ואף למ”ד שחולק יש מקרים שהוא מודה (כשאין מוחזק) 
בברכה 

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

קודם כל, אפשר להבין שעדיפותה של טענת ברי היא כן בגלל נאמנות. זו אמנם לא ראיה אבל הוא נאמן בטענה (כמו מיגו כוח טענה, כגון מיגו דהעזה, שאינו ראיה אבל נותן נאמנות). ואפשר אף לומר שיש חזקה שאין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו (וצ”ע מול שמא, אולי שם אדם כן תובע ביתר קלות), ואז יש כאן ממש ראיה. וזו כנראה לשון רש”י שהבאת.
לגבי טענת שמא, זכור לי שבקו”ש דן האם זו טענה חלשה (ואולי אף ממש ראיה  נגדו) או שאינה טענה כלל. ולשיטה שברי ושמא להוציא לא אמרינן (מחלוקת אמוראים, וכן הלכה) נראה שזו טענה שאל”כ המוחזק לא היה יכול לזכות בלי טענה.

Back to top button