יש לך איזה הסבר הגיוני?

איך בדברים תדירים ובסיסים נחלקו וכי לא ראה מה נהגו אבותיו ואבותיו את אבותיו וכו, היכן למשל סובר ר"ת שחלה הטעות בסדר הפרשיות וובאופן עמידת המזוזה, ובמקום הקלף והדוכסוטוס, תן איזה הסבר הגיוני, איך פתאום נשתבש דבר זה

ולהלן לשון חו"י קצב

"וכל זה אינו שוה לי, ועל קהלא קדישא דבני בתירא והנשיאי' ההם ג"כ צ"ע איך נשכח דבר הנעשה בששי' ריבוא בפרהסיא בזמן קצר …גם מה זה היה לתלמידי שמאי והלל שנחלקו במקומות הנזכרים והם מתי מספר בטלים בששים בשאר דינים שנחלקו תנאי ואמוראי
ואיך נשכח ולא ידעו דברים הנהוגים תמיד בכל שבת אם מוזגי' את הכוס ואח"כ נוטלין לידים או ההיפך ובדבר הנהוג בכל יום תמיד פעמים עד שבש"א בערב כל אדם יטו ויקראו וסדר הבדלה במ"ש

וכן מה שנחלקו ר"ת ור"א הזקן אם מצוה קשירת הקשר של תפילין בכל יום ממש איך היתה כזאת שלא ראו קטנים מן הגדולים ותלמידים מרבותיהם איך נהגו."

זה לא בהכרח שיבוש במסורת. ייתכן שיש כאן מחלוקת. המאוחר לא קיבל את השיטה הקיימת מסברתו.

מה פירוש המאוחר לא קיבל את השיטה הקיימת, לא קיבל את המסורת שעברה ממשה רבינו? הכיצד?

הרי שוב מדובר פה בדברים יומיומיים,
מה הניחו בזמן משה רבינו מה היה אז סדר הפרשיות היכן היה הקלף והדוכססטוס היכן היה מקום הנחת התפילין, איך העמידו את המזוזה,

הוא יכול לטעון שהמסורת השתבשה. יכול להיות שזה בכלל לא בא ממשה אלא פרשנות שנוצרה מאוחר יותר. כמו מחלוקת ב"ה וב"ש אם מוסיף והולך או פוחת והולך.

מה לא בא ממשה, סדר הפרשיות, ועמידת המזוזה ומקום הדוכסוסטוס, אז מה היה בכל אופן בזמן משה.
אז מה כן בא ממשה?
בא תצייר לי ציור הגיוני מתקבל על הדעת, לנקודת ההתחלה שבו התחיל השיבוש במסורת
מתי? ואיך?
בזמן יהושע? עלי הכהן? ירבעם בן נבט?

מקבלת התורה ועד מחלוקת רש"י ורבינו תם בנוגע לסדר הפרשיות, כל אדם כתב את הפרשיות לפי הסדר שנראה לו ולא יחס לכך חשיבות. גם רש"י וגם רבינו תם סברו, שיש לכך כן חשיבות וקבעו את הסדר כל אחד על פי דרכו.
זה נראה לי ההסבר הכי הגיוני.

למשל. וזה בהנחה האופטימית שכולם הסכימו על הפרשיות וצורת התפילין.

זה לא נכון מהגמ' מנחות לד: מוכח שהיה סדר ברור רק נחלקו ר"ת ורש"י בהבנת הגמ'
"תנו רבנן כיצד סדרן קדש לי והי' כי יביאך מימין שמע והי' אם שמוע משמאל והתניא איפכא אמר אביי לא קשיא כאן מימינו של קורא כאן מימינו של מניח והקורא קורא כסדרן"

בגמרא ברור שהיה. השאלה מה הגיע מסיני.

אז בגמ' משמש שלא היה מח' ר"ת ורש"י, עכשיו צייר לי ציור סביר איך פתאום נהיה שיבוש או נתק בדבר הבא ומשתלשל יום יום, וכן גבי עמידת המזוזוה

לא בהכרח. גם בגמרא מובא סדר שיכול לתאר את שתי השיטות ואולי שתיהן היו קיימות כבר אז. לחלופין, נהגו בסדר אחד ור"ת טען שהם טועים.

א- אם שתיהן היו קימות אז, לא סביר שלא היינו שומעים על זה בגמ', היינו, כלל לא משמש הכי בגמ'
ב- כתבת "ר"ת טען שהם טועים" מי? חז"ל? ברור שר"ת לא היה בשיטה זו מעולם.
ואם כוונתך שסובר שהמסורת אחרי הגמ' טעתה, זו בדיוק שאלתי הקודמת צייר לי ציור סביר איך פתאום נהיה שיבוש או נתק בדבר הבא ומשתלשל יום יום, וכן גבי עמידת המזוזוה