כבוד הבריות נגד ציווי‎

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיכבוד הבריות נגד ציווי‎
מ' שאל לפני 2 שבועות

ערב טוב.
מסקנת השס היא שכבוד הבריות דוחה מצווה רק בצורה פסיבית. 
שאלתי היא: הרי החילוק בין אקטיבי לפסיבי הוא רק כלפי צורת הביצוע של המצווה אבל כלפי העבירה על הציווי אין לזה משמעות?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שבועות

ראה במאמרנו לשורש השישי, בסופו יש דיון על כך. ראשונים ואחרונים נחלקו האם זו הבחנה בין לאו לעשה או בין עבירת קו”ע ולעבירת שוא”ת.

 

מ' הגיב לפני 2 שבועות

האם במחלוקות מציאותיות יש את הכלל של אלו ואלו? אם לא, אז בלימוד הדעה הלא נכונה אינני מקיים מצוות לימוד תורה.

מיכי צוות הגיב לפני 2 שבועות

לא הבנתי את השאלה. לשיטתך בכל מחלוקת, גם כזאת שאינה עוסקת במציאות, הלימוד של הדעה הלא נכונה אינו לימוד תורה. אלא אם לדעתך במחלוקת לא עובדתית אין אמת, אבל כאן אני חולק עליך. לימוד של דעה לא נכונה הוא לימוד תורה, כל עוד הוא נעשה בכלים ובמסגרת של תורה. על כך אמרו חז”ל “כל מה שתלמיד ותיק/צעיר עתיד לחדש נאמר למשה מסיני”.
לעצם השאלה, לדעתי יש אמת הלכתית גם במחלוקת עובדתית וגם במחלוקת הלכתית. ובכל זאת, לימוד הדעה האחרת הוא תורה. נכון שאחרי שכבר הגעתי למסקנה אז אין טעם ללמוד את הדעה האחרת, בפרט בהקשר עובדתי.

מ' הגיב לפני 2 שבועות

במחלוקת הלכתית, גם הצד שלא להלכה הוא תורה כי יש בו צד אמת, רק הצד שלהלכה הוא האמת היותר נכונה. לא שהצד שלא להלכה הוא טעות. אבל במחלוקת מציאותית, זה שאלה של כן ולא, לכן שאלתי היא האם ואיך מתקיים בזה אלו ואלו? והאם ולמה זה נחשב לימוד תורה?
ובכלל צריך להבין מדוע לימוד עובדות הוא לימוד תורה. ואולי רק הנורמות הנגזרות מהעובדות, אם ישנן הם לימוד תורה?

מיכי צוות הגיב לפני 2 שבועות

לדעתי בלי קשר לשאלת המחלוקת עובדות אינן תורה. הארכתי בזה בספר השני בטרילוגיה (בפרק על לימוד תורה). לגבי עובדות גם אין סמכות (ע”ש).
אבל אם עובדות היו תורה עדיין היה מקום ללמוד אותן למרות המחלוקת. עיון בסוגיות היסטוריות הוא מחקר היסטורי, גם אם אחד צודק והשני טועה. מעבר לזה, כמעט אין עובדות ללא פרשנות, ובזה ודאי תיתכן מחלוקת.

השאר תגובה