כל מה דעביד רחמנא- לטב?

שו”תקטגוריה: מחשבהכל מה דעביד רחמנא- לטב?
אהרן תבורי שאל לפני 2 חודשים

יש סיפור מפורסם בברכות ס: וז”ל
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד. כי הא, דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא, מטא לההיא מתא, בעא אושפיזא לא יהבי ליה. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. אזל ובת בדברא, והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא. אתא זיקא כבייה לשרגא, אתא שונרא אכליה לתרנגולא, אתא אריה אכלא לחמרא. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. ביה בליליא אתא גייסא, שבייה למתא. אמר להו: לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה! 
ונשאלת השאלה, איפה כאן הטוב? זה מניעת נזק בנזק אחר! הדרך הטובה לכא’ הייתה שלא יבוא גייס ולא יצטרך ר”ע לאבד את תרנגולו, חמורו ונרו!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

קושיא טובה מאד. אותה קושיא עולה ביחס לכל הודאה לקב”ה על נס והצלה. הרי הוא זימן גם את הצרה (תאונת דרכים, מחלה וכדומה). התשובה שאני נותן לעצמי הוא שאלו הזדמנויות להודות לו על העולם שברא. כשאדם חווה הצלה זה עושה עליו רושם ויותר הזדמנות להודות. אבל ההודאה אינה על ההצלה הזאת עצמה אלא כללית יותר. בפרט הדברים נכונים ביחס לדורות שלנו שבהם לדעתי הקב”ה בכלל לא מעורב. ולכן כאן בטל לגמרי העניין של ההודאה על אירוע ונותרת רק הודאה על בריאת העולם ותחזוקו. על כך כתבתי ש”נס” שקורה לנו הוא הזדמנות להודות על הכל.
ואגב, נכון שכל מה שעושה הקב”ה הוא לטובה, אלא שהטובה הזאת לעתים לא נעימה לנו. וכבר כתב החזו”א בקונטרס אמונה וביטחון שהביטחון אינו שיהיה טוב אלא שיהיה מה שצריך להיות.

לקמ הגיב לפני 2 חודשים

הגייסות הם בעלי בחירה וה’ לא רוצה למנוע מהם את היכולת לפשוט על עיר כשהם רוצים (או להשפיע על המשקלים בכל אחד מהם). מה שאין כן רוח אריה וחתול שכנראה להם אין בחירה ונוח לה’ להתערב דרכם (וגם אם יש להם בחירה, יש פחות חשיבות לשמר את הבחירה שלהם).

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

ומה לגבי הודאה על הצלה ממחלה או חיות רעות?

הפוסק האחרון הגיב לפני 2 חודשים

שואל השאלה מניח שלא הכל לטובה. או ליתר דיוק, הוא מניח שהוא יודע מה טוב ומה לא טוב.
לו היה מבין שהכל לטובה לא היה שואל.

לקמ הגיב לפני 2 חודשים

הקושיה היא קושיה רק כלפי מי שחושב שכל זלזל שצנח בשלכת ה’ הצניחו, וכל עכביש שטרף זבוב ה’ הטריפו, וכל אדם שנקף אצבעו מלמטה ה’ הנקיפו. וזאת באמת מחשבה משונה והצועדים בעקבות הרמב”ם לא חושבים אותה.
אלא שאף שיש השגחה פרטית עדיין דרך כלל עולם כמנהגו נוהג ואריות טורפים בדי גורותיהם ומחנקים ללביאותיהם וה’ לא מתערב ומניח להם לעשות כרצונם (מדוע? כאן מתגייסת לטובתנו שיטתך הידועה שה’ הרחום והחנון מעוניין מאד בחוקי טבע וכנראה אין חוקים יותר מוצלחים שיקדמו את המטרות הנסתרות שלו עם פחות נזקים נלווים), וכשה’ כן מתערב לעתים רחוקות אז ראוי להודות לו.

כשיש הצלה יוצאת מגדר הרגיל אז אם מאמינים בהשגחה פרטית אפשר לתלות את ההצלה בהתערבות חריגה של ה’. בפרט רבי עקיבא שלפי מעלת האדם כך מידת הסיוע שה’ מושיט לו כי רגלי חסידיו ישמור ולכן הוא כשהתרחשה אצלו תקרית חריגה (כנראה לא היה רשלן להניח נר שנכבה ברוח מצויה אלא זו הייתה רוח שאינה מצויה, וחתול בדרך כלל לא תוקף תרנגולים, ואריה לא מגיע למקום ישוב. אלה דברים שמרימים גבה) תלה בדעתו שזאת יד ההשגחה. באופן כללי תמיד ייתכן שגם ההצלה היא חלק מחוקי הטבע אבל אם מאמינים בהשגחה אז גם בהחלט ייתכן שזאת השגחה, ולכל הפחות מתוך הספק מודים.

משה הגיב לפני 2 חודשים

“אותה קושיא עולה ביחס לכל הודאה לקב”ה על נס והצלה”
ואותה קושיה על המתפללים להיוושע מצרה. הרי כל מו דעביד – לטב.

החולק הגיב לפני 2 חודשים

למר אהרון תבורי,
אשמח לשתף אותך במעשה שהיה עם מגיד מישרים רבי ראובן קרלינשטיין זצ”ל
לפי כ-30 שנה ר”ר היה זקוק להשתלת כליה ועזב את משפחתו וטס לבורו פארק שם חיכה שנתיים להשתלת כליה ואין. (בגלל סוג הדם)
אחד העסקנים הציעו לעבור לביה”ח בסן פרנסיסקו. ור”ר העלה חשש בחוסר ידיעת השפה (משא”כ בבורו פארק) העסקן הציע שיטוס עמו ביחד. הטיסה ערכה 6 שעות והגיעו ב-3 לפנות בוקר.
ב-6 בבוקר התדפקו שוטרים על דלת חדרם במלון והודיעו שאשת העסקן מחפשתו בדחיפות. נמצאו 2 כליות מתאימות לר”ר בבורו פארק.
העסקן נלחץ והתקשר מיד לבורו פארק אבל איחר את המועד ברבע שעה. והכליות נמסרו לבאים בתור.
בפחי נפש חזר העסקן לר”א. ור”ר שהרגיש בדבר הוציא ממנו את האמת. ומיד החל לרקוד ולהודות לה’. העסקן שאלו: לשמחה מה זו עושה?? ור”ר השיבו שהוא “מודה לה’ על נס שלא הכניסו לו לגוף כליה שאינה שלו”. וחזר והתקשר לבני משפחתו להודיעם על הנס הגדול שקרה עמו.

סביר להניח שכל בנאדם אחר כבר היה בטוח שנגזרה עליו משמים גזירת כליה…
בכל אופן, ר”ר המתין עוד חדשיים ונמצאה כליה מתאימה וחי עוד 30 שנה בבריאות.

והכליות האחרות?
העסקן עקב אחרי המושתלים ונתגלה שהחזיקו מעמד חודש ומתו. מפני שהכליות היו מזוהמות מבפנים.

ירחמיאל הגיב לפני 2 חודשים

יש עניין וטעם להודות לקב”ה על בריאת העולם?

ירחמיאל הגיב לפני 2 חודשים

החולק, הרשה לי להפנות אותך לתגובה זו https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33741&start=120#p365722
זו תגובה לשני סיפורים שהובאו שם קודם לכן, הדומים לסיפור על הרב קרלנשטיין.

השאר תגובה