כפייה על המצוות

דברים כדרבונות, הבנתי תודה.
מה שהבאתי למעלה הוא מספר מהלכים בין העומדים דף 384 במהדורה הקשה.

עוד שתי נקודות ברשותך

1. אחרי שהסברת שדיני ממונות שייכים לחושן משפט ושיש להם אפיון פרטיקולרי כי זה שיח של חובות שלי שנגזרות מזכויות של הזולת, אתה מקשה מה אופיינו של אבן העזר, שהרי ״לכאורה באב״ה לא מדובר על זכויות ודיני ממונות״ (שם דף 385). לא הבנתי למה באבן העזר זה לא שיח של חובות שנגזרות מזכויות כמו בחו״מ, אלא שבאה״ע זה חובות של בן/בת זוג שנגזרות מזכויות של בת/בן זוג ?

2. ״להיות זוג נשוי זה קביעה סטטוס חברתי. הציבור הוא שמכיר בזוג כזוג נשוי״ (שם 386). מה ז״א ?להפוך לאיש ואישה, להפוך לנשוי זה לא בראש ובראשונה שינוי מעמד דתי ? קודם הייתי פנוי והיה מותר לי כמה דברים, עכשיו שאני נשוי יש דברים חדשים שמותרים לי ודברים אחרים שאסורים לי ?! אני מסכים שזה *גם* שינוי חברתי, אבל זה צדדי זה טכני, מהותית זה קודם כל שינוי דתי; השינוי החברתי נובע מהשינוי האישי-דתי; וא״כ לא סביר שקטגוריה הלכתית כמו אב״ה תוגדר כאב״ה ע״פ קריטריון טכני וצדדי, לא ?

1. זה כן, רק לא חובות וזכויות ממוניות. ראה רשב"א בכתובות עה לגבי 'על מנת שאין לך עליי שאר כסות ועונה', האם עונה הוא דבר שבממון.
2. הפוך בדיוק. זה שינוי חברתי שיש לו השלכות דתיות. ראה מאמר מידה טובה, תשסז, לפרשת כי תצא, ובהסבר הרמב"ם בתחילת הל' אישות שם.

עוד משהו לגבי כפייה על המצוות. הרי כשבי״ד כופין מה הם רוצים בעצם, הם רוצים שאקיים את המצוה. אבל הבעיה היא שכאשר אני מקיים מצוה בגלל כפיית בי״ד אז אני שוב לא מקיים אותה מפני שאלוהים צווה אלא מפני שבי״ד כופין עלי!? אולי חסר לי המשמעות של ה״רוצה אני״ במשפט ״כופין אותו עד שיאמר רוצה אני״, נראה לי מוזהר, אם הם מכים אותי ודאי שאגיד ״רוצה אני״, זה יהיה רוצה אני צבוע .

הסברתי זאת בכמה מקומות כאן. ראה למשל טור 199.

Thanks