לאו שבכללות

שו”תלאו שבכללות
אליאב שאל לפני חודש 1

שלו’ הרב
מצורף כאן תשו’ זו , בעקבות חיפוש שלי על מקור מדוע אין לוקין על לאו שבכללות ,בכ”מ הגמ’ כבר מניחה שאנו יודעים זאת (ונראה ממנה שזה משום הלאו דחסימה כמו הגמ’ בפסחים מ”א )אבל הגמ’ לא מביאה לזה מקור מסודר כמו ברוב המקרים בגמ’ של לימוד מקור לעניין כלשהו של( “מנה”מ וכו”) רציתי לדעת מה הרב חושב על הפי’ שהאבנ”ז רצה לשרוף 
ואולי הרב יודע לעזור לי בעניין המקור 
וכן הגמ’ במס’ מכות  בדף כג אומרת שלוקין על איבוד שמו של הקב”ה ולומדים זאת מהפס’ לא תעשון כן ל לה’ וכו’ והובא דין זה ברמב”ם בהלכות יסודי התורה פ”ו ה”א שלוקה ע”ז ומדוע זה לא לאו שבכללות
ומדוע זה לא לאו שבכללות 
אבני נזר חו”מ סי’ צב כתב:ב”ה יום א’ קרח האמת והצדק לפ”ק פה סאכטשאב.
שוכ”ט לכבוד האברך כמדרשו מו”ה פלוני בן פלוני נ”י בק”ק פלונית יע”א.
מכתבו הגיעני. והדבר ברור דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים בין בהלכות כו’ אך באופן שאין סברא ללמוד זה יותר מזה על כן יבואו שניהם דהי מינייהו מפקת. וכן לשון הש”ס בכמה מקומות שקולין הם ויבואו שניהם …
אבל מה שעלה על דעתך לומר ח”ו שאין אמת רק פירוש אחד. וזה ענין לאו שבכללות אין לוקין דהוי ספק. לא ניתן להאמר כלל. ואסור לשומעו. ואני מצטער מאד על מעלתך כי תלך ח”ו באורחות עקלקלות כמו זה. ורציתי לכבודך לשרוף המכתב. אך אמתין עוד עד בוא דבריך שנית. ודבר בריאות גופך כאשר יהי’ לימודך על אופן הראוי בטח תהי’ התורה רפאות לשריך ושקוי לעצמותיך:

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לא מכיר מקור. באמת תהיתי כבר מזה זמן מדוע לא לוקים. הטענה של השואל מעניינת, אבל באמת לא סבירה. לאו שבכללות אינו ספק אלא אוסף של איסורים מוודאי. כך למשל ב”לא תאכלו על הדם” הרמב”ם מונה  אזהרה לבן סורר. אם הכל היה בספק גם את זה הוא לא היה אמור למנות. הכלל הוא שאף אחד מהאיסורים לא לוקים עליו אבל מונים אחד מהם ולא יותר.
למה בגלל זה צריך לשרוף מכתבים? את זה עליך לשאול את האבנ”ז.

השאר תגובה