לאו שבכללות

שלו' הרב
מצורף כאן תשו' זו , בעקבות חיפוש שלי על מקור מדוע אין לוקין על לאו שבכללות ,בכ"מ הגמ' כבר מניחה שאנו יודעים זאת (ונראה ממנה שזה משום הלאו דחסימה כמו הגמ' בפסחים מ"א )אבל הגמ' לא מביאה לזה מקור מסודר כמו ברוב המקרים בגמ' של לימוד מקור לעניין כלשהו של( "מנה"מ וכו") רציתי לדעת מה הרב חושב על הפי' שהאבנ"ז רצה לשרוף 
ואולי הרב יודע לעזור לי בעניין המקור 
וכן הגמ' במס' מכות  בדף כג אומרת שלוקין על איבוד שמו של הקב"ה ולומדים זאת מהפס' לא תעשון כן ל לה' וכו' והובא דין זה ברמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ו ה"א שלוקה ע"ז ומדוע זה לא לאו שבכללות
ומדוע זה לא לאו שבכללות 
אבני נזר חו"מ סי' צב כתב:ב"ה יום א' קרח האמת והצדק לפ"ק פה סאכטשאב.
שוכ"ט לכבוד האברך כמדרשו מו"ה פלוני בן פלוני נ"י בק"ק פלונית יע"א.
מכתבו הגיעני. והדבר ברור דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים בין בהלכות כו' אך באופן שאין סברא ללמוד זה יותר מזה על כן יבואו שניהם דהי מינייהו מפקת. וכן לשון הש"ס בכמה מקומות שקולין הם ויבואו שניהם …
אבל מה שעלה על דעתך לומר ח"ו שאין אמת רק פירוש אחד. וזה ענין לאו שבכללות אין לוקין דהוי ספק. לא ניתן להאמר כלל. ואסור לשומעו. ואני מצטער מאד על מעלתך כי תלך ח"ו באורחות עקלקלות כמו זה. ורציתי לכבודך לשרוף המכתב. אך אמתין עוד עד בוא דבריך שנית. ודבר בריאות גופך כאשר יהי' לימודך על אופן הראוי בטח תהי' התורה רפאות לשריך ושקוי לעצמותיך: