לא ניתנה התורה למלאכי השרת

שו”תקטגוריה: הלכהלא ניתנה התורה למלאכי השרת
אלי שאל לפני 4 חודשים

הרב עמיטל נהג לומר ש”לא ניתנה התורה למלאכי השרת”, והשתמש בזה בשביל לפעמים להקל בדברי הלכה.
לאחרונה נתקלתי בפסיקות שאומרות שבשביל לאכול תותים, יש צורך להוריד את הראש שלהם, להשרות אותם במי סבון למשך 3-5 דקות, ואז לצחצח אותם עם מברשת שיניים, מחשש לתולעים. אני לא יודע בוודאות, אבל קשה לי להאמין שכך הרב עמיטל אכל תותים.
האם אתה חושב שאפשר להשתמש בעובדה שאכן “לא ניתנה התורה למלאכי השרת” בשביל להקל בנושא הזה (ובכלל), או אולי צריך להגיד ממה נפשך: אם יש תולעים אסורים בתותים והדרך היחידה להוריד אותם היא על ידי הטיפול הנ”ל, אז כך יש לעשות, ואם אין תולעים שאסורים הלכתית אז אין צורך בטיפול כזה, וזה לא קשור לעובדה שאנחנו לא מלאכים.
כמו כן, איך אתה חושב שצריך לנקות תותים? 
תודה 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

גם חז”ל השתמשו בכללי סל כאלה (כמו דרכיה דרכי נועם, לא אמרו שלח לתקלה וכו’).
אני חושב שלגבי חרקים יש להבחין בין צורך בעבודה לבין משהו שלא נראה בעיניים. לגבי השני יש מקום לזה, אבל לגבי הראשון אני חושב שלא. ושוב, אם לדעתך זה נקי גם בלי זה אז אל תעשה רק בגלל היסטריה. אבל אם יש חשש אמיתי אלא שדרושה עבודה -אז תעבוד. אם צריך עבודה אז תעבוד, או שאל תאכל תותים. כמובן שיש היתרים אחרים (כמו אינו מתכוון ומתעסק וכדומה). בה במידה אתה יכול לומר שלא ניתנה תורה למלאכי השרת ולכן ניסע בשבת, או נבשל בשבת.
לא נראה לי שבתותים צריך מברשות שיניים. תסתכל ותראה אם יש או אין.

אלי הגיב לפני 4 חודשים

מה הסיבה לפטור של לא נראה לעין? למה שלא נגיד שבעבר זה היה מותר, כי לא היו מודעים לזה, אבל היום כשיש לנו זכוכית מגדלת, זה אסור? אני תמיד חשבתי שהסיבה לפטור זה בגלל שזה לא סביר לבקש מאנשים לבדוק הכל עם זכוכית מגדלת, וגם בגלל שיש חרקים מיקרוסקופיים במי שתייה. זאת אומרת, בגלל צורך בעבודה.
ולגבי חרקים בתותים, לפי הסרטון הקצר הזה https://youtu.be/oAnBHNIxbgE נראה שבאופן עקרוני אפשר לראות אותם, אבל אולי לא ממבט ראשון. האם אתה חושב שבמקרה כזה צריך לחשוש? האם זה מוגדר “נראה לעין”?
תודה

בנימין גורלין הגיב לפני 4 חודשים

“מסתכל ולא רואה” די בכך ?

מיכי הגיב לפני 4 חודשים

זה אולי בגדרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת. לא בגלל העבודה אלא בגלל שזה לא חלק מעולם בני האדם (זכוכית מגדלת, להבדיל ממשקפיים, אינה חלק מתפקוד יומיומי שלנו. למה לא מיקרוסקופ אלקטרוני?). ניתן כמובן לחלוק על כך.

בנימין, בודק ולא רואה, אולי מדויק יותר.

. הגיב לפני 4 חודשים

מה שאני שמעתי שבתותים יש מלא חרקים רק הם מתחבאים בחורים.
תבדוק עם קיסם מסביב לחור חור אם משהו יוצא…

אלי הגיב לפני 4 חודשים

בסין זה גם לא חלק מעולם בני האדם לבדוק בכלל לחרקים- הם הרי אוכלים חרקים!
לכאורה כל חידוש של ההלכה הוא לא חלק מהתפקוד היומיומי שלנו. כמובן שלא בדיקה עם קיסם מסביב לכל חור…

אלי הגיב לפני 4 חודשים

הרב, תוכל בבקשה להסביר בצורה יותר מדויקת מה הכוונה שמשהו לא בתפקוד יומיומי? כשאמרת למה לא מיקרוסקופ אלקטרוני, האם התכוונת שאין לדבר סוף, ולכן נעצור במקום שרירותי, למשל לפני שמגיעים לזכוכית מגדלת? ומה אם יום אחד נשתמש בזכוכית מגדלת ביום יום. האם אז ההלכה תשתנה?
וכשאמרת שזה “לא חלק מעולם בני האדם”, אני מניח שהתכוונת לסתם בני אדם, קרי גויים. אבל יש המון דברים ביהדות שמיוחדים רק לנו, למשל תכלת. למה להגיד שיש חובה לצלול בשביל להשיג תכלת לציצית, שזה לא דבר שבשימוש היומיומי של בני אדם, ולא נגיד שיש חובה להשתמש במיקרוסקופ בשביל לבדוק חרקים?

Gil הגיב לפני 4 חודשים

אין חובה לצלול להשיג תכלת. תכלת יוצרה בכמויות בעולם העתיק ובפרט בצור. כל שצריך זה ללכת לשוק ולרכוש תכלת בדמים יקרים (כי זה היה מוצר מלכים). ב. לפי פשוטו של מקרא נראה דאיסור חרקים הינו רק לאוכלם עצמאית ולא לבדוק ירקות. אבל חז”ל הבינו אחרת וקשה לפרוך את שיטתם.

Gil הגיב לפני 4 חודשים

ואגב ספר לי זקן חכם ממאה שערים שלרב ויא (מרא דשמעתא דבדיקת חרקים) היה חרק קטן על זכוכית המשקפיים ולכן החמיר כל כך… שמעתי שלאיתן הנקין הי”ד יש משנה סדורה ומחודשת בענין בדיקות של חרקים במזון והספר על כך כבר יצא לאור.

ושם הספר (לגיל) הגיב לפני 4 חודשים

שם ספרו של הרב איתם הנקין: ‘לכם יהיה לאכלה’.

בברכה, ש”צ

ולגבי התכלת (לאלי ולגיל) הגיב לפני 4 חודשים

בס”ד ט”ז בשבט תש”פ

לאלי וגיל -שלום רב,

מדברי שניכם יוצא לכאורה הסבר לכך שכיום רובא דעלמא אינם שמים תכלת. לפי הסברא שלא חייבה התורה אותנו לצלול בים כדי לצוד חלזונות, נוכל לומר שבדורנו שאין אנשים משתמשים בתכלת של חילזון לצביעת בגדים – שוב אין עלינו החיוב לצוד חלזונות לתכלת.

בברכה, ש”צ

אלי הגיב לפני 4 חודשים

אני לא חושב שהסיבה שאנשים לא לובשים היום תכלת היא בגלל שזה קשה להשגה, אלא כי לא בטוחים שזו התכלת הנכונה, לא רוצים לשנות ממנהג אבות וכו’. אני מניח שאם כולם היו מסכימים שזו אכן התכלת הנכונה, כולם היו צריכים לשים אותה, גם אם היה צורך לצלול בשביל להשיג אותה (כמו שנגיד שאדם שגר במדינה נידחת צריך לשמור על כשרות, גם אם מאוד קשה לו).
ולכן אני חוזר לשאלה המקורית. אם נניח שיש מושג “לא ניתנה התורה למלאכי השרת”, ושאפשר להשתמש בו לפסיקת הלכה, על איזה מקרה הוא מדבר?
שללנו את האפשרות שאין צורך לעבוד קשה בשביל לקיים מצוות. הרב הציע שלא צריך לעשות דברים שאינם חלק מהתפקוד היומיומי שלנו, אבל כן יש צורך להשתמש בסכין מיוחד בשביל שחיטה, וכן יש צורך לצלול בשביל להשיג תכלת (לטעמי), ויש עוד המון דוגמאות של דברים שצריכים לעשות שהם לא שגרתיים בשביל לקיים מצוות.
אולי אפשר לומר שבתקופת הגמרא לא ידעו על חרקים קטנים, ולכן היום אין איסור, אבל אני סובר שאם אנחנו צוברים עוד מידע, ההלכה צריכה להתחדש (למשל, האיסור להרוג כינים בשבת).
האפשרות האחרונה שאני יכול לחשוב עליו זה שאין לדבר סוף, ואם נצריך בדיקה של זכוכית מגדלת, נצטרך להצריך גם מיקרוסקופ, וזה פשוט לא פרקטי.
אולי צריך לשלב, ולומר שההלכה מתחדשת עם רכישת הידע, כל עוד זה לא מגיע למצבים שהם לא פרקטיים (קרי אבסורדיים), למרות שאני לא כל כך מרוצה מהתרוץ הזה.

ותודה על שם הספר

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

אלי, בהחלט אפשר וסביר שאם ייווצר מצב של שימוש תדיר בזכוכית מגדלת ההלכה תשתנה. בדיוק כמו במשקפיים. זה בדיוק מה שכתבתי.
אין קשר לשאלת התכלת. כל בני האדם עוסקים בבדיקת הימצאות של דברים (כך למשל רובם לא רוצים לאכול חרקים, גם אם לא מסיבות הלכתיות, ועדיין לא משתמשים בזכוכית מגדלת), ועדיין לא משתמשים בזכוכית מגדלת. לגבי ציצית הגוים לא משתמשים בזה. כך הוא לגבי רוב ככל המצוות. זה לא קשור לנדון דידן.
מה עוד שלגבי התכלת זה חד פעמי. כך מייצרים תכלת. אבל בחרקים הדרך הנורמלית היא לבדוק בעין כל פעם שיש חשש כזה.

גיל, הניסוח בספר המצוות לרמב”ם הוא מצווה לבדוק בסימני דגים או בהמות ועופות. סביר להרחיב זאת גם לחרקים: אם יש איסור לאכול יש חובה לבדוק (לא כמצווה עצמאית אלא כהיכי תמצי להימנע מאיסור האכילה). אלא כוונתך הייתה לחלק בין חרקים שמצויים בפירות לחרקים שמסתובבים על הארץ. אבל הרחבה זו נראית לגמרי סבירה (לאפוקי מתולעים הנולדות בפירות).

Gil הגיב לפני 4 חודשים

מקבל את החלוקה. לא חשבתי על כך. מכל מקום הבנתי היא שהתורה אוסרת מאכלים שמבדילים מן העמים. לא כל מה שבני אדם אוכלים גם אנחנו נאכל. לא נאכל חזיר וכו’ ולא נאכל שרצים – אפילו שהגויים אוכלים. הכל נאסר עלינו מלבד הארבה. אבל במה עסקינן? דומיא דארבה- שמקובל לאכלו כמזון. מעולם לא עלה על הדעת לבדוק פירות אלא להמנע מלאכל חרקים ושרצים כמזון. מכל מקום סברתךמתקבלת עלי ולו בתור החמרה מחמת הספק (שאיננו יודעים באמת כוונת הכתוב וממילא איסור התורה שבעל פה הגיוני).כל זה רק בטעמא דקרא ולא בהלכה למעשה שם כמובן שיש לבדוק

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

“מעולם לא עלה על הדעת”? נסחפת.

השאר תגובה