לא פסקו הלכה כר' מאיר

שו”תקטגוריה: עיון תלמודילא פסקו הלכה כר' מאיר
תם. שאל לפני חודש 1

בדף היומי של היום עירובין מו: מבואים כמה כללים בצורת פסיקת הלכה, דיני הקדימה בין ר’ מאיר  ר’ יהודה ור’ יוסי,  והגמרא מסתפקת מה ההלכה כשיש מחלוקת בין ר’ שמעון לר’ מאיר, הגמרא נשארת בתיקו.
הרב הזכיר לא פעם את הגמרא לעיל בדף יג: שהסיבה שלא פסקו כר’ מאיר היא מרוב גדלותו ולא הצליחו לרדת לסוף דעתו,  וא”כ איני מבין מדוע יש מקום להסתפק כשהמחלוקת היא בינו לבין ר’ שמעון, הרי בין כה דבריו של ר’ מאיר נשגבים מבינתינו?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

שאלתי שם: אם הוא כ”כ גדול למה לא פסקו כמותו תמיד? אם לא הבינו אז כנראה הוא צודק בלי שהם מבינים. לכן טענתי שפוסקים לא לפי האמת אלא לפי מה שמבינים. ממילא אין קשר לכאן.
אמנם עצם קיומם של כללים לכאורה סותר את דבריי, שהרי רואים שפוסקים לא לפי האמת ומה שמבינים. אבל זה אינו, שכן כל הכללים הללו מיועדים רק למי שאין לו עמדה משלו בסוגיא.
מעבר לזה, כבר בקו”ש ב”ב (כמדומני סי’ רעב) עמד על הכללים הללו והוכיח שהם נקבעו לפי מי צודק ולא סתם כללי הכרעה בעלמא. הוכחתו מבוססת על קושיית הגמרא כאן (השמות רק לדוגמה) שאם הלכה כר”ש נגד רבי יוסי, וכר’ יוסי נגד רבי יהודה, אז צריכה להיות הלכה כר”ש נגד רבי יהודה. כלומר הגמרא מניחה שהכללים הללו צריכים להיות טרנזיטיביים, כלומר לפי מי שגדול יותר.

תם. הגיב לפני חודש 1

עדיין, כשיש התנגשות בין ר’ מאיר שלא יורדים לסוף דעתו ולבין ר’ שמעון שכן מבינים את דעתו, האוטונומיה מחייבת לפסוק כפי הבנתו דהיינו כפי ר”ש, ומדוע א”כ הכי’ נשארת התירו?
כמדומני שלנקודה הזו לא התייחסת.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

כתבתי שאם יש לך עמדה משלך אז אין צורך בכללים. פסוק כפי הבנתך. הכללים הם למי שאין לו עמדה. אז אם אתה מבין את ר”ש זה לא אומר שאתה סובר כמותו.

דביר הגיב לפני חודש 1

המהרי”ק (שורש קסה):

“לעניות דעתי נראה שבכל התלמוד שפוסק פלוני ופלוני הלכה כפלוני שלא ירדו בעלי התלמוד לסוף כל מחלוקת ומחלוקת לומר שיהיה הדין פסוק כדברי אותו שפסקו כמותו, כי לא יכלו חכמי התלמוד להכניס ראשיהם בין סלעי מחלוקת התנאים והאמוראים בכל מקום ולדעת הדין עם מי בכל מקום בפרטות, אלא שהלכו אחרי הרוב כגון שראו שתנא אחד היה חריף יותר או מקובל מרבותיו יותר מחבירו וכן באמוראים ועל זה סמכו לפסוק הלכה כמותו… וכח היה ביד חכמי התלמוד לקבוע ההלכות כאשר נראה בעיניהם… לא נקבעו ההלכות אלא על מה שהוצרכו לקבוע כגון על דינים שהיו נוהגין בימי חכמי התלמוד אבל על דיני נגעים וכיוצא בהם דלא היו נוהגים מאז לא קבעו בהם הלכה ולא דברו בהם כלל באומרם פלוני ופלוני הלכה כפלוני”.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

מהשאלה של תלמידי רבי מתיא בן חרש במעילה יז “חכים ליה בר יוחאי”? נראה שרבי שמעון לא נתפס כהכי חריף. צדיק גדול ובוודאי ערוץ במסירת התורה שבעל פה אבל לא התלמיד חכם הכי חריף.

דרך אגב ניתוח ספרותי של הסיפור הזה במסורת הניתוחים הספרותיים של האגדתא בדורינו מצביע על ההיפוך האופייני בסיפורי חז”ל: רבי שמעון מקפיד על רבי אלעזר ברבי יוסי כמי שמורה הלכה בפני רבו אבל בפועל רבי שמעון מצטט את רבי אלעזר ברבי יוסי. כלומר רבי אלעזר ברבי יוסי הוא המורה ורבי שמעון התלמיד.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

בתוספות ד”ה “אילו” יש מחלוקת בין רש”י לתוספות האם סמכותו של רבי מול רבי יוסי היא פורמלית (רש”י) או מהותית בגלל שהיה חריף יותר (תוספות). לשיטת תוספות ברור שהלכה כרבי מחבריו היא בגלל שהיה חריף יותר וכנראה גם הלכה כרבי עקיבא מחבריו מאותה סיבה.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

הדיכוטומיה הזאת אינה כה חדה. גם כשקובעים הלכה פורמלית כמישהו, זה כנראה מבוסס על כך שהוא חריף יותר או מומחה יותר בתחום המדובר. מכוח זה קובעים כלל פורמלי שהלכה כמותו.

השאר תגובה