לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו

שו”תקטגוריה: הלכהלא תוסף עליו ולא תגרע ממנו
א' שאל לפני 6 שנים

שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול כיצד אתה מבין את האיסור “לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו” שבתורה? האם חכמים לא הוסיפו דברים חדשים כגון תפילת שמונה עשרה או חנוכה?
אני אישית, בניסיון להתמודד עם השאלה, העמדתי את הפסוק אל מול “לא תסור” מתקנות הסנהדרין, והרי אם את שניהם אתה מנתק מההקשר(שכן לא תוסף עליו וגו’ נאמר בהקשר של עבודה זרה, ותקנות סנהדרין בהקשר של ספקות), לכאורה יש לך סתירה ממשית. התשובה שנראית לי מסתדרת היא היחס בין דאורייתא-דרבנן, אבל זה נדמה לי קלוש מעט.
אשמח אם תוכל להרחיב מעט בנושא ולהסביר כיצד אתה רואה את “לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו” וכיצד האיסור עולה בקנה אחד עם תקנות חז”ל.
תודה מראש ובוקר מצוין.

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

שלום רב.
שאלה זו נשאלה כבר על ידי הראשונים, ויש מחלוקת ביניהם בעניין זה (ראה תוס’ ורשב”א ר”ה טז ע”ב, ורמב”ם בתחילת הלכות ממרים).
כעיקרון יש מהראשונים שמבינים שהאיסור “בל תוסיף” כלל לא חל על חכמים, שהרי התורה עצמה מצווה עליהם “עשו משמרת למשמרתי” וכן לפרש את התורה ולתקן ולגזור הלכות מחודשות. אחרים טוענים שמה שחכמים עושים לא נכלל בגדרי האיסור (למשל, כי האיסור הוא רק להוסיף פרטים ולא להוסיף הלכות. או: האיסור  להוסיף הלכות דאורייתא ולא הלכות דרבנן שמוצהרות ומוצגות ככאלה. כך סובר הרמב”ם בתחילת הלכות ממרים).  
מעבר לזה עליך להבחין בין פרשנות להלכות דאורייתא לבין תקנות וגזירות שהן חקיקה שיוצרת הלכות דרבנן. כך לדוגמה תפילת עמידה שהזכרת, לפי הרמב”ם (הסובר שתפילה דאורייתא) זו רק פרשנות (שקובעת את צורת התפילה) או תוספת מדרבנן (ומדאורייתא כל תפילה היא בסדר). ולרמב”ן כל התפילה היא חידוש של חכמים, ובמסגרתו הם קבעו לומר 18 ברכות.
נר חנוכה הוא כמובן תקנה דרבנן, וכל עוד מצהירים שזו לא מצווה דאורייתא אין בזה “בל תוסיף”.
לא הבנתי איזו סתירה מצאת בין “לא תסור” ל”בל תוסיף”. מעבר לזה, אני גם לא מסכים שהפירוש המקובל ל”לא תסור” הוא הוצאה מההקשר. ממש לא (ראה דבריי בתגובה לסרטוני igod).

א' הגיב לפני 6 שנים

תודה על המענה, אני מבין מדבריך שבאמת ההבחנה הנכונה(לפוסקים הסוברים שזה חל על חכמים) היא בין דאורייתא לרבנן כפי שאמרתי, אז אם אני צודק אני מודה לך מאוד על הביסוס לכך.

באשר לסתירה, מצד אחד יש לא להוסיף על מה שכתוב בתורה ומצד שני יש סמכות לחכמים לעשות בדיוק כך(אם מנתקים מההקשר של ספיקות[למרות שאני אישית לא סובר שיש צורך לנתק, אבל הכי נמי למי שסובר כך ובפסקה הבאה אני מסביר]).
אני גם לא מסכים שזה הוצאה מההקשר, אבל הכי נמי למי שסובר שההקשר מצמצם את לא תסור רק למקרי ספקות וכו'(מה שאני לא מקבל כי בסופו של יום תיקון תקנות זו הכרעה בספק במובן מסוים): אפילו אם זה היה מתקבל שההקשר מצמצם כך, ונראה מכך שרק בספקות לחכמים יש סמכות להכריע, אם תרצה להשאיר את זה בהקשר שלו אז תיאלץ להשאיר גם את הפסוק של לא תוסף עליו בהקשרו של ע”ז.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום.
הסמכות לחכמים אינה להוסיף אלא לחוקק הלכות דרבנן, או לפרש את התורה (שזה לגמרי מקביל להתרת ספיקות).
אגב, גם בבל תוסיף איני חושב שהפשט הוא רק לגבי ע”ז. מדובר בכל המצוות. ראה גם את הפסוק שמסיים את הפרק.

מושה הגיב לפני 6 שנים

כבוד הרב

מה אתה מתכווין כשאתה אומר : כל התפילה היא חידוש של חכמים, ובמסגרתו הם קבעו לומר 18 ברכות.
איך היו מתפללים לפני החידוש הזה?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

בנוסח חופשי. כ אחד איך שהוא רוצה. זה לפי הרמב”ם שיש תפילת חובה מדאורייתא ורק הנוסח מדרבנן. אבל לרמב”ן תקנת התפילה היא שיסדה את תפילת החובה. לפני זה אוי אל היו מתפללים, לפחות לא תפילת חובה.

מושה הגיב לפני 6 שנים

תפילת יחיד?
לא קראו קדיש?
הכי כתיב “ועבדתם את ה’ אלהיכם”, ודניאל התפלל אפילו היה איסור מהמלך להתפלל,
ומדוע אמרו אברהם תיקן שחרית יצחק מנחה- ויעקב ערבית- ולא היה נוסח בידם? “במקהות (במניין) ברכו ה’..

זו נחשבת תקנה להתפלל? או מצווה? למה לא מברכים לפני התפילה שציוונו להתפלל ולעבדו? או שמא יוצאים בברכת “שומע תפילה”

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

קדיש הוא תיקון של הגאונים. את זה לא אמרו אפילו בזמן הגמרא.
זה שהאבות תקנו את התפילות שנוי במחלוקת. אבל בכל אופן הם ודאי לא תיקנו את נוסח העמידה אלא את החובה (או העניין) להתפלל בשחרית מנחה וערבית. בלי נוסח קבוע.

לא תיקנו ברכה על תפילה כנראה מפני שיש בה עצמה כמה וכמה ברכות. למה שלא יברכו לפני שמברכים על התפילה: אקב”ו לברך לפני ברכה לפני ברכה לפני ברכה על התפילה? בכל אופן, זה מוסכם בין לרמב”ם ובין לרמב”ן כך שזה לא קשור לדיון שלנו.
לא הבנתי מה יוצאים בשומע תפילה?

מושה הגיב לפני 6 שנים

אבל הרב את הברכות אמרת שתיקנו אז למה נמנעו מלתקון על מצווה מהתורה להתפלל! מדאורייתא!
הרב זה קשור לדיון כי עוסק בדברים שמוסיפים על המצוות או גורעים! כמו שלהניח תפילין זה מצווה מברכים ולהניח ציצית וטלית מברכים אקב”ו.
אם לא האבות תיקנו 3 תפילות – מי תיקן? מהן הדיעות שאומרת שמי תיקן? לפי נעים זמירות נהג להתפלל 7 תפילות..
לגבי אברהם, כתוב מפורש כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט וזה בודאי כולל עבודת ה’ ותפילות . אמר ר’ שמעון: אב לא למדו ורב לא היה לו (לאברהם), ומהיכן למד את התורה?
אלא זימן לו הקדוש ברוך הוא שתי כליותיו כמין שני רבנים, והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה, הה”ד (תהלים טז): אברך את ה’, אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי.

לא!!! לברך על מצוות עבודת ה’ בכל לבבנו, ואח”כ פסוקי דזמרא וכולי שמע ושמונה עשרה וכולי לא בכל ברכה בה? לברך על עצם המצווה של התפילה ולא אקב”ו על ברכות מהתפילה..

טוב על הקדיש אשאל במקום אחר.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

איבדתי אותך.
1. מה פירוש לתקן מצווה מן התורה? אם זו תקנה אז זה דרבנן.
2. בגמרא ברכות כו ע”ב זה מופיע כמחלוקת.
3. לגבי ידעתיו של אברהם אבינו שזה ודאי כולל תפילות. זו ממש הבדיחה על אברהם אבינו וכובעו. אין לי מה לומר על הנחת המבוקש הזאת.
נראה לי שאנחנו לא באמת מתקדמים.

מושה הגיב לפני 6 שנים

כן אנחנו מתעמקים על פני השטח.

כנראה שבדברים כאלה צריך לדון בחברותא ןבע”פ כמו שלמדו בזמנם את הגמרא

גם אני לא הבנתי כלום – להפך רק נקברתי מתחת להריסות.
3. למרות שאני די חדש פה אני מבין טענתך, היטב ויש הבדלים, כי יש גם היגיון חוץ מהנחות בעלמא. למשל אתה לא יכול להניח שאברהם יצליח במבחן בגלל שיש לו מזל, מכאן כל מי שמצליח במבחן יש לו מזל , אברהם אבינו זה בן אדם מיוחד כליותיו מעין רבנים שלימדוהו תורה, הקב”ה לא כיסה מאברהם כלום, כי אברהם היה דבק בו (הייתכן לדבוק בה’ מבלי תפילה?) ברצינות, אז למה רשמת שזה דומה ל”בדיחה” על א”א והכובע (או כיפה). מספרים שהקב” עיכב אותם מלהביא פירות “ילדים” זה כי הם עשו נפשות רבות. גויים אמרו עליו “כי נשיא אלוקים אתה בקרבנו”, ראו שהוא דבק בה’, ה’ אמר “ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הקדוש הזה” במילים אחרות הכוונה להערכה שנותנים לנו הגויים, ובהכרה שיש מטיב בעולם. הקב”ה אף גילה לו “ידוע תדע כי גר יהיה זרעך..”
נחזור לעניין שמיספרת 1. ואנסה לבאר ביתר מילים, הבעיה שהרמב”ם אומר שבדברים שיש מחלוקת אין הם ממשה מסיני, ולכן סלח לי שאני לט יודע לבאר יותר ממה שכתבתי כי הדברים א נכוחים למבין אע”פ שיגעתי ואיך אומרים אצלנו צ”ע ..

Back to top button