לגבי הניסוי של ניוקומב המתואר בספר מדעי החופש

היי, לפני זמן קצר סיימתי לקרוא את הספר "מדעי החופש" שלך ומאוד נהניתי.
אבל, כמו פולני טוב, יש כמה נקודות שלא הסכמתי איתם. ואשמח לשמוע את דעתך. בעיקר על הניסוי של ניוקומב (עמוד 150-154)
בספר הוא מובא כראיה שלא יתכן דטרמיניזם, או לכל הפחות דטרמיניזם יחד עם בחירה חופשית. כי בעצם בגלל שיש נביא שכבר יודע מה תעשה, הרי אין לך בחירה חופשית. (מכיוון שהעתיד שלך נקבע על ידי נבואתו) ואתה מרחיב את היריעה ואומר, שבגלל שאין שום בחירה נכונה לאדם בעל "רצון", אזי גם תמונה דטרמיניסטית לא יכולה להתקיים. אבל הטענה שלי רלווטנית גם בלי ההרחבה.
אני רוצה לחלוק ולהגיד שמהניסוי של ניוקומב לא ניתן ללמוד לשום צד על בחירה חופשית (ואפילו על דטרמיניזם). מכיוון שקיום הנביא הוא סתירה בעצמו עקב בעיית העצירה של טיורינג. זה הכל. אבל כדי להגיע לבעיה המדויקת ארחיב:
כי הרי אנחנו במתמטיקה ובלוגיקה משתמשים הרבה ב"מפלצות" לא קיימות כדי ללמוד על הקיים. כמו שלדוגמא, אנחנו אומרים הרבה דברים על מכונות-טיורינג-לא-דטרמניסטית למרות שבעולם שלנו היא לא קיימת. (למרות שניתן לסמלץ אותה אבל אז זמן ההרצה גדל אקספונציאלית , ולכן מכונה "אמיתית" כזאת עם כל ההטבות שלה, באמת לא קיימת)
אבל כל זה כל עוד אין סתירה פנימית במושג עצמו, כמה שלא רחוק יהיה מהמציאות. 
כדי להגיע לסתירה, נעשה 2 מהלכים:
1] במקרה שלנו ישנם 2 בני אדם, אחד בוחר ואחד נביא. ולדעתי כבר פה יש נקודה לתיקון. כי אם נניח הייתי מביא צרצר שלפי יום/לילה יבחר, הרי שאין פה פרדוקס בכלל והטענה המיידית היא שהבאתי מישהו טיפש מידי בתור הבוחר ללא אפשרות להיות כלי קיבולת לבחירה חופשית, ואין זה אומר על היתר. ואם כך, למה שהאדם יבחר? הרי המסקנה היא על הדטרמיניזם בכללותו. ואם כך מדוע לא נדרש שהבוחר יהיה כמה שיותר חכם כדי שהפרדוקס יתקיים כל עוד יכול להתקיים בעולם דטרמיניסטי? אם כן, נחליף את הבן אדם במחשב-על עם לפחות מספר מעבדים כמספר הנוירונים של הבן אדם (לא מעשי בימנו כמובן)
2] אבל, ופה מגיע השלב השני, הרי עקב "בעיית העצירה" של טיורינג, שחלה במפורש גם על מחשב-על, חזק ככל שיהיה, אנחנו יודעים שאין שום תוכנה שיודעת *לכל* תוכנה אחרת האם תעצור. ובהמשך לזה יש את משפט רייס שטוען שגם כל מאפיין לא טריוויאלי (כמו איזה קופסא למשל) לא ניתן לקבוע *לכל* תוכנה.
ואם תגיב בכך שתביא תוכנה פשוטה מספיק, או שתוסיף חוק למקרה כמו הגבלת זמן, הרי שוב נחזור למהלך הראשון, שכן הראית שאותו מצב לא יכול לקבל בחירה חופשית, אבל מי אמר שמצב כללי יותר לא יוכל לקבל בחירה חופשית ואיך תסיק גלובאלית?
ובעצם, טענתי, מרמה מסוימת של אוטומט (מכונה טיורינג), אין יותר נביא, ולכן הניסוי לא יכול להתקיים כמו שניוקומב מתאר. ולכן כל מסקנה על דטרמיניזם ובחירה חופשית, לפחות מניסוי זה, לא יוצאת (בעד או נגד).

אתה בהמשך הפרק, בעצם מנסה לענות על הסתירה ואומר שבגלל "שהמידע קיים" למשל מגלי מוח, לכן גם קיים נביא באותו עולם דטרמיניסטי, אבל "בעיית העצירה" בעצם טוענת הפוך. קיים מידע שלעולם לא תדע איך להגיע אליו מראש. לא מגלי מוח ולא מהחשמל שבמעבד. כי הבעיה היא בניבוי האלגוריתם עצמו, שגלוי לכל. 

ועוד הערות:

• בני אדם הם כמו מכונות טיורינג, אבל יש להם חסרונות כמו עייפות, ואולי גלי מוח שמנבאים עקב נחיתותם, ולכן החלפתי אותם במעבד על כדי להגיע מהר יותר לסתירה
• המשל עצמו עדיין יכול לשמש למסקנות אחרות, כמו בתורת המשחקים, שכן המסקנה שם משליכה על איך אדם צריך לבחור, ולא האם תשתיתית יש לו בחירה, מכיוון שלנביא שם יכול להיות מכונת זמן. מה שלא רלוונטי פה.
• בצורה מעניינת, אף אחד לא התייחס לבעיה שאני מעלה, ואפילו וויקפידה התעלמה מזה למרות שמדברת על בחירה חופשית בראי ניסוי ניוקומב כאן, אך עדיין מצאתי 2 אנשים באינטרנט (כאן וכאן) שהעלו את אותה שאלה שלי… ולפחות שם לא היו לזה תשובות שפתרו את הקושיה, ולכן יש בי איזשהוא בטחון שאני לא מדבר שטויות ומבזבז את זמנך

מה דעתך? 

תודה מראש, יוני.