לימודי רפואת חז"ל בשבת, איסור?

שלום אור.
לדעתי העובדה שקטע כלשהו כלול בגמרא לא הופך אותו אוטומטית לתורה. יש בגמרא חלקים שלימודם הוא ביטול תורה מובהק. אמנם זו דעתי גם לגבי כלל האגדות, אלא אם מצליח למצוא בהם ערך רוחני ותורני מוסף (מה שלדעתי לא קורה), שאז זו תורה בגברא. אבל קטע שמלמד משהו על רפואה הוא סתם ביטול תורה. לכן השאלה אינה לגבי שבת. מותר בשבת לקרוא קטעים ספרותיים מהנים (את מי שזה מהנה).
אמנם במקרים לא מעטים הרפואה מוזכרת בהקשר הלכתי (כמו סמא בידן במי שאחזו וכדומה), ושם יש ערך תורני ללימוד, והמידע הרפואי הוא רק רקע שדרכו עובר המידע התורני. כשאומרים לי שניתן לרפא קורדייקוס על ידי אכילת זנב פרה כתוש ולכן קורדייקוס אינו שוטה גמור, אזי גם אם כיום לדעתי זנב פרה לא מועיל, עדיין למדתי שאם יש משהו שניתן לרפא זה אינו שיטיון בהלכה.
בשולי דבריי אוסיף שכל זה נאמר בהנחה שיש איסור ללמוד רפואה בשבת. כידוע, לגבי לימוד מדעים נחלקו הראשונים (רשב"א ורמב"ם. ראה שו"ע סי' שז סי"ז), אבל ברפואה יש ערך מעבר לסתם מדע, ולכן איני רואה מה איסור יש בזה. וגם מבחינת הכנה מקודם לחול יש לחלק כשהלימוד הוא בעל ערך מצד עצמו. ואם זה מצד עניין אינטלקטואלי זה ודאי דבר טוב בשבת. בכל אופן, המנהג היום ודאי להקל בזה, ולדעתי לא רק להקל אלא להמליץ.