לימוד מהנסיון – פרדיקציה

אבל ההבדל העיקרי בין תצפית "נאיבית" ותצפית מדעית זה התיאוריה שנמצאת מאחורי התצפית.
בעוד שבתצפית נאיבית אני יודע שכל מה שנופל לי מהיד מגיע לרצפה – אין לי מידע שמאפשר לי לחזות מה יקרה על הירח.
בתצפית מדעית שבה אני מודד במעבדה את כל הפרמטרים ובונה מהם סדרת נוסחאות [המתארות את התיאוריה שנראית לי נכונה] אני מצליח להסיק שיש קשר למסה ומשם לחזות בדיוק רב את ההתנהגות על הירח.

יכולת החיזוי המדויק היא אבן הראשה של העבודה המדעית והיא ההבדל המהותי בין "ניסיון החיים" ו"חכמת השוק" שלנו ובין אוסף משוואות הקינמטיקה.
האין זה כך?

איני מבין מדוע אתה מגלגל אותנו לדיון על פילוסופיה של המדע. אני מנסה להראות שאמפיריות טהורה היא אשליה, ולעולם מעורבים מרכיבים רציונליסטיים. זה הכל. מה נכנסנו עכשיו לדיון המוזר הזה לגבי מדעים? גם לא פתרתי שם את משוואת שרדינגר לבור פוטנציאל משולש.

לא פתרת לחתול המסכן את משוואת שרדינגר אך ניסית 'להוכיח מתמטית' את התער של אוקהם… כך שטבלת את ראשך ורובך בפילוסופיה של המדע..
וגם ב'הוכחה' שהצגת הסיבה לבחירת הקו הישר המחבר בין 5 הנקודות ולא אינסוף הקווים המפותלים זה היכולת של הקו הישר לחזות במדוייק את נקודות 6,7,8 והלאה מה שהקווים המפותלים לא יצליחו – זו הסיבה לבחירת הקו הישר, ולא התער של אוקהם

התער ישמש אותנו בדכ במקומות בהם אנו מתקשים לעשות ניסויים ויש לנו מיעוט תצפיות ואז נשתשמש בו לברור את התיאוריה האמיתית…אך במקום בו ניתן להמשיך עם הניסויים – הפרדיקציה היא שתכריע של מי התיאוריה תקפה

צר לי, אבל לא הבנת את הטיעון. תוכל לראות אותו ביתר פירוט במאמר על התער של אוקאם.