מאמר קצר לעיונך

מיכאל שלום,
תודה על התיחסותך.
המודל מציע הסבר ברמה מופשטת למדיי ואני יכול להבין את הקושי לקרוא ולהבין אותו במונחי הדיון הקיים.
יחד עם זאת, לשאלותיך:
1. חיים בוודאי כוללים צמחים ובעלי חיים.
2. בחיוּת (תכונת החיים) יש דחף לפעול, ולו גם באופן אקראי. ברמת התא צריכה להיות מולקולה כלשהי שיש לה נטיה לייצר תגובה ולו גם אקראית. למזלנו, מאז ראשית החיים, הדחף נשלט ע"י מנגנון כמו-קשבי שמאפשר את ביטוי הדחף רק בנוכחות גרוי מתאים. הניחוש שלי שמדובר במולקולה שקשורה לאנזים. אינני יודע איך לקשר את הדחף הזה לידע הקיים אבל זאת בדיוק הגדרת החיים ביחס לדומם, מה לעשות. לא אני צריך לתת תשובה לשאלה איך זה קורה. אני רק מציין את העובדה הפשוטה והטריוויאלית שזה קורה. מדובר בהבחנה אונטולוגית בסיסית. אכן קיים קושי להסביר אותה אבל הפתרון איננו בהכחשת קיומה.
3. אני בהחלט מבחין בין רצון חופשי לבין חופש החלטה (אבחנה שאינך עושה בספרך, דרך אגב): מבחינתי קיים דחף אקראי לפעול, דחף שאיננו תלוי בדבר. הרוצה בכך, יכול לקרוא לזה רצון חופשי ואכן יש חפיפה מסוימת בין המושגים גם אם לא מלאה. ההחלטה, לעומת זאת, היא לחלוטין לא חופשית שהרי כולה נשלטת ע"י המגנון הכמו-קשבי.

באופן כללי, המאמר מעמיד את שאלת הרצון החופשי על ראשה: בהנחה שיש דחף אקראי לפעול, מה שאין בדומם, איזה מודל של חיים נובע ממנו? האם המודל, מופשט ככל שיהיה, מסביר תופעות שונות? האם הוא פגיע להפרכות? מה במה שכתבתי עובדתית אינו נכון? האם המודל מספק השערות ברות בדיקה, לפחות להלכה? והאם המודל היוריסטי?

ובעניין האקראיות והקוונטים: גם רמת ההסבר הקוונטי אינה מספקת תשובה מדוע בחומר דומם האקראיות מתכנסת לתוחלת מקרו קלאסית ואילו בחי, אם באמת הדחף האקראי מקורו קוונטי, מדוע הוא יוצר תופעה אחרת.

בברכה ותודה על תגובתך

לא הבנתי את תשובתך לטענתי העיקרית: האם אתה ויטליסט? כלומר האם לדעתך אין רדוקציה של הביולוגיה לפיזיקה ולכימיה? זו טענה חזקה מאד שלא מוסכמת כמעט על אף ביולוג כיום, ולכן נטל הראיה הוא עליך.
אני לא מכיר את ה'עובדה' שאתה מציין, כאילו יש דחפים ללא גירוי בצמחים ובבעלי חיים. מניין לך זאת? אתה כותב שלא ניתן להכחיש את זה כאילו יש כאן עובדה. אבל למיטב הבנתי אין עובדה כזאת.
בגלל הרדוקציות הנ"ל, אני חושד שגם ביולוגים לא מכירים את ה"עובדה" הזאת (אני פיזיקאי), שהרי בפיזיקה ובכימיה אין את זה והם ברובם מאמינים ברדוקציוניזם.
כמובן שאם כוונתך לאקראיות קוונטית, שכמובן קיימת בפיזיקה, אזי גם אם יש רדוקציה של הביולוגיה לפיזיקה זה ייתכן (אם כי לא סביר כי במערכות גדולות הסינכרון הקוונטי בין הפאזות נעלם). אבל אז אני חוזר להערתי האחרונה: אתה מערבב בין אקראיות לבין רצון חופשי (כי קוונטים זו אקראיות ולא רצון חופשי). אתה לכל היותר טוען לקיומה של אקראיות לא של רצון.
כפי שכתבתי לך, אם אתה טוען לקיומה של אקראיות אז אני אמנם לא בטוח שאתה צודק אבל מבחינתי זו שאלה לא מעניינת. גם אם יש אקראיות בביולוגיה, היא אינה נוגעת לשאלת הרצון החופשי.
ולבסוף, דחף לפעול אין בו שום דבר חופשי (אלא אם הדחף הזה נוצר ללא גירוי. ואת זה איני יודע מניין שאבת. חזרנו לשאלת ה"עובדה" דלעיל). זה בסה"כ יכול להיות עוד מנגנון דטרמיניסטי. אם אני יוצר את הדחף הזה יש מאין מתוך שיקול דעת או בחירה, זו בחירה חופשית. לראות בזה את הגדרת החיים, פירושו שלצמחים ובעלי חיים יש בחירה. זו טענה ממש חזקה ואשמח לראות לה ראיות.

הרב דר' מיכאל אברהם,
אל נא באפך.
ה'עובדה' היא האבחנה בין חיים לדומם, שמוכחשת ע"י הדטרמיניזם.
מבחינתי חופש מוגדר על ידי אקראיות. רצון הוא דחף. ביחד, דחף אקראי. אכן הגדרותינו שונות.
השאלה החשובה מבחינתי וזו שהמאמר עונה עליה היא: "בהנתן דחף אקראי, איך החיים בכל זאת שורדים?" מדוע אתה סבור שזו אינה שאלה מעניינת?
לפיכך, אם לאמץ את המונחים שאתה משתמש בהם, גם הדטרמיניזם אינו מספק אבל כך גם גם הרצון החופשי שאינו אקראי כפי שאתה מגדיר אותו. מה זה חופשי בר-ניבוי? חופשי מרוח? חופשי מחומר? חופשי מהשפעה חברתית? וכך הלאה.
אגב, אני מאמין שקיים דחף אקראי בכל הרמות של מערכת החי.
תודה על הערותיך.

אני לא כועס, ואין צורך להרגיע אותי. מקווה שלא הבנת כך מדבריי. 🙂
לעצם העניין, רק הערה אחרונה: הדטרמיניזם ממש לא מכחיש את ההבדל בין דומם לחי. לכל היותר הוא טוען לרדוקציה של הביולוגיה לפיזיקה (וגם זה לא בהכרח מוסכם על כל המטריאליסטים. יש גישות של אמרגנטיות חזקה).
כל טוב,