מדידת החכמה
ערב טוב רב
מי יותר חכם בין למשל הרמב״ם ולמשל התנא רבי יהודה או רבי מאיר ? מה זאת אומרת בעצם ירידת הדורת ? כי איך יכולים לומר שרבי יהודה היה יותר חכם מהרמב״ם או ממרן הרב יוסף קארו, הלא הם עסקו בכל התורה כולה וידעו כל השיטות בכל הנושאים וכל החידושים שהיו בתקופתם, בעוד שרבי יהודה ידע רק את שיטתו או את שיטת רבו לכל היותר לכאורה ?
איני יודע לשפוט מי חכם יותר. לעתי המושג ירידת הדורות אינו מתאר ירידה באינטליגנציה ובוודאי לא בהיקף הידע (שרק עולה). כנראה מדובר על קירבה למקור (מתן תורה בהר סיני). ככל שאדם קרוב יותר למקור הוא מבין אינטואיטיבית טוב יותר את התורה ואת שפתה וכוונתיה, כמו דובר שפה ילידי מול דובר שלמד אותה כאדם מבוגר באולפן.
כתבתי לא פעם על כך, והסברתי שאין ספק שרעק"א ידע הרבה יומר מר"ע (הוא היה צריך להשתלט על המון חומר, בעוד שאצל ר"ע היו רק משניות, ואז עדיין לא היו כולן), ואין לי ספק שר"ע לא היה יכול לכתוב מערכות כמו אלו של רעק"א, וספק אם היה מבין אותן. בספרי שתי עגלות בשער השלישי תיארתי את ירידת הדורות, ואמרתי שבחכמה האנליטית יש עלייה ובחכמה הסינתטית (תפיסה אינטואיטיבית) יש אולי ירידה. אבל יש דברים שבהם אין ספק שיש לנו עדיפות על פני קודמינו.
ככלל, סמכות חכמי הדורות הקודמים לא נובעת מגדלותם אלא מכך שקיבלנו אותם על עצמנו. זו סמכות פורמלית ולא מהותית. גם על כך עמדתי בספרי הטרילוגיה שלי, אין אדם שליט ברוח ומהלכים בין העומדים.
אבל שנייה אם סמכותם לא נובעת מגדלותם אז למה באמת קיבלנו אותם במשך הדורות ????
הצעה שלי: אנחנו קיבלנו את הקב"ה והוא גילה לנו שלחז"ל יש סמכות על אף רמת חכמתם.
אימתי אמר הכי?
)אי תימא "לא תסור" אימא נמי "אשר יהיה בימים ההם"- בימים ההם ולא בימים עברו.
למה אנחנו מקבלים את סמכות הכנסת? כי חבריה הם החכמים מכולנו? לא, אלא בגלל שצריך מסגרת שבתוכה יתנהל השיח ההלכתי או המשפטי. כך גם לגבי הגמרא, ובתוספת לצפיית העתיד שבעצם קביעת סמכותה של הגמרא הצליחו לקבוע מסגרת שבתוכה קרה הנס של הישרדות השיח ההלכתי והלכידות של הקהילות השונות. לדעתי בשום צורה אחרת לא היו מצליחים להשיג זאת, לא אם לא היו קובעים סמכות וקאנון בכלל וג==לא אם היו קובעים משהו כמו שולחן ערוך שהוא קשיח מדיי. כאמור, הארכתי בזה בכמה מקומות ואני מציע שתקרא שם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer