מדעי הטבע – תורה בחפצא?

שו”תקטגוריה: תורה ומדעמדעי הטבע – תורה בחפצא?
שואל שאל לפני 5 חודשים

שלום הרב,
בספרך השני בטרילוגיה אתה מבחין בין תורה בחפצא לבין תורה בגברא, בין היתר על פי הקריטריון מהו הדבר אותו לומדים – את דבר השם (שניתן בסיני) או את עצמנו. מדוע לא ניתן לראות את חוקי הטבע כ”דבר השם”, הרי הוא חוקק אותם ובעצם אנחנו “קוראים” את החקיקה שלו מתוך הסתכלות בטבע? אם כך יוצא שמדעי הטבע (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גיאולוגיה וכו’) הם התעסקות בדבר השם ולכן ראויים להיקרא תורה בחפצא. מה דעתך על כך? 
אגב, אם החלוקה היא אם היה דיבור או לא, על פי התורה גם הבריאה נעשתה בדיבור. השם אמר “ויהי אור” ומתוך הסתכלות בטבע וחקירות רבות ומפותלות אנחנו מבינים שהכוונה שלו היתה לארבעת חוקי מקסוול, לדוגמה. 
דבר נוסף – בחקירות אלו של מדעים מדויקים כמעט אין אפשרות להביא עמדה ו”לדחוף אותה” לתוך הפרשנות, ולכן זו החקירה ה”טהורה ביותר” של דבר השם בעולם, מה שעוד יותר יכול להביא לעמדה שמדובר על תורה בחפצא.
תודה על האתר והספרים המדהימים!!
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 חודשים

היה שם דיבור אבל לא ציווי. הוויכוח שלי עם הרב פיקסלר בצהר הוא בדיוק על הנקודה הזאת. לא כל מה שיוצא מהקב”ה הוא תורה. ציווייו הם תורה בחפצא. מה שהוא מלמד אותנו כתורה הוא תורה בגברא. כל העולם יצא ממנו, אבל לא כל העולם הוא תורה.
בשמחה.

שואל הגיב לפני 5 חודשים

עדיין לא ברור לי ההבדל. הרי אפשר לומר שגם על העצים והאבנים הוא מצווה לנהוג לפי הכללים שקבע, רק שאין להם חופש בחירה להתנגד אז הם מקיימים זאת אוטומטית. למה הציווי עליהם פחות נחשב מאשר הציווי עלינו?

כפי שטענת בספר השני (עמ’ 364): “האגדה הזאת (הגמרא בשבת על עליית משה למרום והמלאכים שמוחים על נתינתה לבני אדם) באה ללמד שהעקרונות ההלכתיים הם ביטוי לרצונות ועקרונות מופשטים, שהם התורה, ואותה לומדים המלאכים וגם אנחנו, כל אחד בתיווך של עולם מושגים שונה”.
למה אי אפשר לומר שעקרונות מופשטים מופיעים גם בתיווך של חוקי הטבע שהם אמירה ישירה של השם (שכתובה בשפת המתמטיקה נניח ולא בשפה העברית)?

אגב, לא טענתי שכל העולם הוא תורה. רק איפה שיש חוקים שברור שהשם קבע (בלי שינויים שלנו) זה תורה – למשל הלכות וחוקי הטבע. לגבי תחומים אחרים בהם האדם מביא דברים “מעצמו” (בזכות חופש הבחירה שלו) אין לי דרך להפריד בין מה שהאדם הכניס למה שהשם הכניס – למשל פסיכולוגיה, תורת המשפט, כלכלה, תורת המוסר וכו’.

ונקודה אחרונה (מצטער על האריכות) – אפשר לטעון כי מה שאני מציע לא תואם את עמדת הגמרא ש”אין דורשין במעשה בראשית בשניים”, אבל על כך אני מציע שהדברים השתנו. בעבר, כשלא היו כלים מדעיים נכונים, בקלות אפשר היה ללכת למחוזות הדמיון (ראה המדע של אריסטו) וכדי למנוע זאת בנו גדר. אבל היום הדברים השתנו (בעיקר בזכות התפתחות השפה המתימטית והביקורתיות במחקר המדעי), כך שהיום אין צורך בגדר זו.

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

אני באמת לא יודע מה לעשות עם הפלפול המוזר הזה. אתה באמת מצפה לתשובה? אני בטוח שאם תחשוב קצת תבין לבד מדוע אלו הבלים.

שואל הגיב לפני 5 חודשים

אשמח בכל זאת לתשובה, אני לא שואל בשביל לקנטר ואני לא רואה מה הפלפול המוזר פה. אגב במעשה בראשית הכתוב בתורה בימים הראשונים הבורא מצווה על הדומם, הצומח והחי עוד לפני שנוצר האדם.

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

ראשית, הקב”ה לא מצווה על עץ ואבן. הוא בורא אותם בדיבור. וגם אם במקום כלשהו מוזכר ציווי ברור שאלו מטפורות..הוא בורא אותם בצורה מסוימת, ולא מצווה אותם. מי שאינו בר בחירה אינו בר ציווי.
תורה היא צווים של הקב”ה לבני אדם בעלי בחירה. באמת איני רואה טעם לחזור ולהאריך בדברים כה פשוטים.

שואל הגיב לפני 5 חודשים

מדוע אתה מגדיר תורה כציוויים לבני אדם בעלי בחירה? הרי כפי שמצוטט לעיל מדבריך בספר “אין אדם שליט ברוח”, תורה היא “רצונות ועקרונות מופשטים”, שגם המלאכים (חסרי חופש הבחירה) לומדים אותם?

אני מחדד את שאלתי כדי לא להלאות את הדיון יותר מדי – מדוע שלא נלמד עקרונות מופשטים אלו מהמסרים הכי מזוקקים מאת השם שיד אדם לא נגעה בהם, שהם חוקי מדעי הטבע (ושהינם יותר מזוקקים אפילו מהלכות, שלא ידוע מה מהם עבר עיבוד ע”י אדם ומה לא)?

אודה לתשובה כנה בלי קשר למסקנות ה”איומות” שעלולות לצאת מזה (למשל, שמשוואת שרדינגר יותר חשובה מהוויות אביי ורבא).

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

מדובר בעקרונות מופשטים שביטויים בעולם שלנו הוא מערכת הציוויים שקיבלנו.
אם אתה יכול ללמוד את העקרונות המופשטים הללו מתוך מדעי הטבע – לבריאות.
שום קשר לשום מסקנות “איומות”.

השאר תגובה