מהי "עין טובה" ?

שו”תקטגוריה: מוסרמהי "עין טובה" ?
בנימין גורלין שאל לפני 2 חודשים

שלום ובוקר אור,
מהי “עין טובה” בהקשרה המוסרי, האם הרב מסכים לכך שיש לה תוקף בכל מצב, בכל רע הבא לידי ביטוי בכל אופן שהוא, כמו”כ, האם בעלי המוסר גרמו דה פקטו להשחתת תורת האדם בקרב הדורות שבאו לאחריהם ?
בברכה, בנימין

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

כמעט מחקתי. ניסוח רשלני ולא מובן לחלוטין של השאלות.

בנימין גורלין הגיב לפני 2 חודשים

מנהג המשגיחים המוסריים בישיבות מקדמת דנא להרבות להזכיר בדרשותיהם “עין טובה”, מעולם לא הבנתי מהי אותה “עין טובה”, האם הרב יודע למה כוונתם ?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

דומני שהכוונה להסתכלות מפרגנת (הפוך מעין הרע שהיא הסתכלות של קינאה וצרות עין). זה מה שנקרא בחז”ל עין טובה להבדיל מעין רעה.
https://www.yeshiva.org.il/midrash/16323

א' הגיב לפני 2 חודשים

חבל שהרב לא מחק

בנימין גורלין הגיב לפני 2 חודשים

בחז”ל לא מופיעה “עין טובה” כהסתכלות מפרגנת וכו’…
“עין טובה” ו”עין רעה” הם שני הפכים וזאת על פי המשנה (תרומות ד’ ג’): “שִׁעוּר תְּרוּמָה,עַיִן יָפָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשְּׁלֹשִׁים.וְהַבֵּינוֹנִית, מֵחֲמִשִׁים; וְהָרָעָה, מִשִּׁשִּׁים.”
יש לשים לב ש”עין רעה” הוא ג”כ מושג העומד בפני עצמו כמובא בגמרא (ברכות נה ב’): “האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה ולימא הכי אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא שנאמר (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו’ אל תקרי עלי עין אלא עולי עין ר’ יוסי בר’ חנינא אמר מהכא (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם”.

האם הרב מסכים שהוצאת המושג “עין טובה” מההקשר המקורי גרמה דה פקטו להשחתת תורת האדם, דהינו, להדרדרות מוסרית,, לדוגמא: יהודי רואה את חברו פועל בניגוד למוסר, ונמנע מלהעיר לו על מנת שישפר מעשיו, וזאת מכיוון שהוא בעל “עין טובה” ואינו רואה פגמים בחברו…
כך החברה ממשיכה להתקיים בהפקרות תוך כדי הסרת כל רסן ומונע…
הדברים דלעיל לכאורה הם דוגמא יוצאת מן הכלל לאופן שבו עיוות כוונת חז”ל גורם לתוצאה הפוכה מכוונת המעוות (“בעל המוסר”).
האם הרב מסכים לדברי או שמא אני טועה בלי משים לב ?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

לגמרי לא מסכים. בעיניי דבריך שלך הם דוגמה, לצערי לא יוצאת דופן, לעיוותיה של פרשנות מגמתית. הפירוש לעין טובה ורעה בחז”ל הוא בדיוק כפי שתיארתי, אלא שאצל חז”ל, כמו בני זמנם האחרים, שררה תפיסה שהתבוננות בעין רעה גם מביאה נזק למי שמביטים עליו (לפחות אם הוא חושש לזה). בעלי המוסר זיקקו את היסוד המהותי-מוסרי וויתרו על האמונות התפלות. אתה כנראה ממליץ לנו להשאיר רק את האמונות התפלות ולוותר על המוסר, וכל זאת בשם תיקון העולם.. פלאי המגמתיות.
ואפילו אם זה לא היה הפירוש הנכון, איני מצליח לראות מה נזק זה מביא. להיפך, זה מביא תועלת מוסרית רבה מאד (אפילו אם אני לא מתבונן בזה בעין טובה במיוחד). רק התבוננות בעין רעה על הפרשנות הזאת יכולה לראות בה רע. אני ממליץ שתאמץ את המלצתם ש בעלי המוסר בעניין.
אגב, עין טובה אין פירושו להתעלם מחסרונות ו/או לא לבקר אותם. זו טעות פרשנית למשנה באבות. ראה במפרשי המשנה באבות על “והוי דן את כל האדם לכף זכות”.

בנימין גורלין הגיב לפני 2 חודשים

הרב מיכי, לאחר שחיפשתי ולא מצאתי:
1) היכן מופיע הפירוש בחז”ל כפי שהרב תיאר ?
2) בשאלתי הבאתי את הגמרא (בברכות נה ב’) כראיה לכך שאין קשר בין “עין טובה” למושג “עין הרע” (הנתפס כגורם לנזק…) וזוהי טעות נפוצה שרבים וטובים טועים בה. ההקשר ההופכי ל”עין טובה” מופיע במשנה בתרומות המצוטט לעיל.
3) מהו היסוד המהותי – מוסרי ש”בעלי המוסר” זיקקו מאמונות תפלות, אדרבא, מה הראיה לכך שדבריהם של “בעלי המוסר” אינם אלא אמונות תפלות בעצמם, האם הרב מכיר ולו אדם אחד שנהיה מוסרי יותר מלימוד דיברהם ושיטתם ?
4) הרב הוציא את דברי מהקשרם, היכן המלצתי להשאיר את האמונות הטפלות, אדרבא, אשמח אם כל אותן אמונות יכלו מהעולם (טפו טפו, חמסה חמסה). ?
5) מה התועלת המוסרית שה”עין הטובה” מביאה, סה”כ אדם לומד לשקר לעצמו במסווה מוסרי, ממציא לעצמו עולם “אוטופי” מאולץ ללא אחיזה במציאות ?

בתודה מראש וב”עין טובה”, בברכה ובהוקרה רבה

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

1-2. אחזור שוב. במשנה באבות מנגידים עין טובה לעין רעה (תלמידי בלעם ואברהם). עין רעה שמזיקה עושה זאת בגלל ההתבוננות בעין רעה. לכן הפירוש של עין רעה כמזיק (סוגיית ברכות שהבאת, ויש עוד) לא סותר את הפירוש של עין רעה כצרות עין והתבוננות בקנאה. הקנאה היא שגורמת לנזק של העין הרעה. וכנגד זה יש עין טובה שהיא התבוננות מפרגנת. כעת דל מהכא את הנזק (שהוא כנראה אמונה תפלה) ותישאר עם הפירוש הזה.
ברטנורא אבות פ”ה מי”ט:
עין טובה – מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים. שכן מצינו באברהם שאמר למלך סדום (בראשית י”ד) אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך:
וכן שם פ”ב מ”ט:
עין טובה – מסתפק במה שיש לו ואינו מבקש דברים יתירים ואינו מקנא כשרואה שיש לחבריו יותר ממנו:
בדיוק הפוך מעין רעה.
וגבי הפרשת תרומה זה גם אותו פירוש: עין טובה זה נדיב ולא קמצן וחס על ממונו ומקנא באחרים שיש להם יותר, ועין רעה זה ההיפך.
לא הוצאתי את דבריך מהקשרם. אתה התלוננת שבעלי המוסר שינו מהפירוש התלמודי של עין רעה. הפירוש התלמודי הוא האחונה התפלה, ואת זה רצית להשאיר.
את כל השאר הסברתי.
טוב, מיציתי.

בס”ד ז”ך בסיון תש”פ

לפי רבנו יונה בפירושו לאבות ‘עין טובה’ היא ‘נדיבות הלב’, בעוד ש’לב טוב’ הוא מידת הרצון [= התרצות. ש”צ] זהו הסבלן שאינו קצר רוח, ומתרחק ממידת הכעס ומשיב במענה רך. אף כי יעשו לו דבר רע יסבלהו ואין מר בפיהו כי חכו מחמדים וכולו ממתקים’.

הדברים עולים יפה עם פשט המקראות בספר משלי: טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל’ הוא נדיב לב ו’טוב לב’ הוא השמח בחלקו, ככתוב ‘כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד (טו,טו), ופירש רבנו יונה (שם) ש’טוב לב’ אפילו הוא עני ימיו טובים כי הוא שמח בחלקו. ותכונה זו היא היסוד למידת הבלנות, הנובעת מיכולתו של אדם ‘לקחת בפרופורציה’ את בעיותיו וקשייו, ולכן פחות לכעוס על זולתו.

בברכה, ש”צ

ולפי הראי"ה קוק הגיב לפני 2 חודשים

לפי דברי הראי”ה (המובאים בספר ‘שיחת אבות’ לרב יצחק דדון ‘לב טוב’ הוא התשוקה להיטיב לזולת. בעוד ש’עין טובה’ היא המבט המפרגן על העולם גם במצבו (עעי למרות שהוא רחוק משלימות.

וכך כותב הרב (עין איה פ”ב אות צה):
‘יסוד הדיעות המוסריות כולן, הן תלויות באיכות ההשקפה על החיים, בעין יפה או רעה. אם החיים ההווים מוצאים חן בעיני המסתכל בגשמותם ורוחניותם – אז יילכו כל הדיעות המוסריות והכלליות בהתאמה ופיוס עם מצב החיים והחברה בהווה, ודרכי יילכו בדרך שקט ושלווה מבלי התגברות לעקר את ההווה, ועל פי זה הדרך יתאימו כל הדיעות העיוניות גם כן”.

מי שמביט על המצב בהווה ב’ביקורת זעומה’, כמצב שלילי הטעון עקירה מן השורש – יקשה עליו מאד לפעול לתיקון ושיפור בהדרגה ובסבלנות.

לעומתו, מי שיטודע להבחין גם בנקודות האור והטוב הקיימות בהווה – ייקל עליו לפעול לטיפוחן וחיזוקן, עד שהן יהפכו לגורם הדומיננטי באדם ובחברה שאותה רוצים לשפר. והדברים מקבילים לדברי רבי נחמן מברסלב (בתורה רפב ‘אזמרה’, שכשמים את הדגש על ה’עוד מעט’ שנותר בריא – ניתן לטפחו ולחזקו עד ש’מעט מהאור ידחה הרבה מהחושך’.

לפי הסבר זה ל’עין טובה’ שבדברי רבי אליעזר, מובן היטב הקשר עם שלושת הדברים שאותם היה מדגיש רבי אליעזר : ‘יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס’ היה סבלני כלפי זולתך, אך לעומת זאת,אל תהיה סבלני כלפי חסרונות עצמך, אלא הזדרז לתקנם ‘ושוב יום לפני מיתתך’ ואל תדחה למחר כי מי יודע אם יהיה מחר. והיה סבלן כלפי זולתך, חבריך ותלמידיך, אך אל תסמוך על סבלנותם של רבותיך, ‘אלא היזהר שלא תיכווה בגחלתן’.

רבי אליעזר מלמדנו להיות זהיר בכבוד חבריך וכל שכן בכבוד רבותיך, להיות סבלן כלפי חבריך, ולאידך גיסא, לא להיות סבלן כלפי חסרונותיך, אלא להזדרז לתקנם ב’יפה שעה אחת קודם’.

בברכה, ש”צ

תיקונים הגיב לפני 2 חודשים

בתגובה ‘ביאורו של רבנו יונה…’, פיסקה 2, שורה 4
… היא היסוד למידת הסבלנות. …

בתגובה ‘ולפי הראי”ה קוק’, פיסקה 3, שורה 1
… מי שיודע להבחין…

נופוינט הגיב לפני 2 חודשים

ש”צ
ציטטת מעין איה
“יסוד הדיעות המוסריות כולן, הן תלויות באיכות ההשקפה על החיים, בעין יפה או רעה.
אם החיים ההווים מוצאים חן בעיני המסתכל בגשמותם ורוחניותם – אז יילכו כל הדיעות המוסריות והכלליות בהתאמה ופיוס עם מצב החיים והחברה בהווה, ודרכיו ילכו בדרך שקט ושלווה מבלי התגברות לעקר את ההווה, ועל פי זה הדרך יתאימו כל הדיעות העיוניות גם כן”.
מה בעצם הטענה כאן? שהדעות המוסריות אינן הכרעה ישירה אלא תוצאה (דטרמיניסטית) של ”השקפה על החיים”? בהחלט ייתכן שמי שטוב לו בחיים לא יהיה מהפכן מזיע, אבל מה זה נוגע לדעות? אני למשל לפי הדעות שלי צריך לעשות כמה וכמה מהפכות רציניות בעולם, אבל האמת שכרגע המערכת באופן כללי משחקת לטובתי (וסביר לי להניח שהמהפכות יפגעו בטובה הזו). אני אמנם לא אתאמץ כל חיי בשביל לתת תגמול הולם לעובדים אומללים בעולם השלישי, אבל אין ספק שלדעתי זה דבר נכון ומוצדק. איך תסביר דעה כזאת.

לנ’ופויינט’ – שלום רב,

עיין בספרו של אדמונד ברק על המהפכה הצרפתית, המתאר שבאנגליה שהלכו במתינות, ולא הרסו בחמת זעם את ה’סדר הישן’ – הצליחו הרבה יותר להיטיב את מצבו של העם.

מי שחושב שההווה הוא רק רע ורע – לא מצליח להזיז כלום, אלא מגיע או לייאוש גמור או למרחץ דמים; לעומתו, מי שפועל במתינות – מתריע נגד הרע אך מעודד גם את נקודות הטוב – הוא שמצליח בהתמדה ובסבלנות לתקן ולשפר.

וכפי שלימדנו ארכימדס, שלא ניתן להזיז את העולם בלי ‘פויינט’ אחד יציב 🙂

בברכה, ש”צ

נופוינט הגיב לפני 2 חודשים

אתה אומר שבקטע הזה הרב קוק חזר בעצם על העמדה השמרנית הבסיסית? זה שיקול פרגמטי (שאני מקבל), ולא דעה על מה שעומד בשורש הדעות המוסריות של כל בנאדם. גם מהפכן מבין יפה שהמצב הנוכחי הוא עדיף מאנרכיה, אבל חושב שתוחלת הרווח ממהפכה עדיפה במקרים מסוימים.
תפיסת המוסר והכלכלה שלי למשל השתנתה פלאים במהלך כמה שנים בלי שמצבי האישי השתנה במידה משמעותית (יחסית לתחזית).

השאר תגובה