מהלכים בין העומדים

שולם הרב! בס"ד חוזר על הספר השלישי, והנה כמה שאלות שעלו לי
1. בהבחנה בין ציווי לחיווי הרב אומר שזה בדיוק הגמרא שכל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה, אחרת זה היה סתם חיווי, ושאלתי- איך יכול להיות שאין מטבע לשון מיוחד לציווי בנוגע למצוות עשה? יכול להיות "שפיספסו" דבר כזה יסודי? ( או שצ"ל שהחלוקה הזו לא הייתה ברורה כ"כ בזמן כתיבת התורה?) אני מסכים שיש פסוקים שוודאי מראים על חיווי כמו והאיש משה עניו, וכאלה שוודאי מורים על ציווי, אך יש גם כאלה שאפשר להתלבט אני מניח, ומדוע אין מטבע לשון והסתמכו על הבנתנו, ובמצוות ל"ת יש מטבע לשון?
2.הרב אומר שלימוד תורה בחפצא זה כל מה שעוזר לי הפרטי להבין את העולם ואת התורה וכד, ניתן לומר שלימוד פיזיקה או קאנט לדידי זה לימוד בחפצא (או שאחרי ככלות הכל כן בודקים אם אמא של המחבר יהודיה או לא:)? 
3. הרב אומר שהתוקף של הציווי מגיע אך ורק אחרי הסכמה שלנו להיות מצווים (ואז מגיעים הציווים ומחייבים אותנו), וזה מה שהשתנה בפורים, אם כך, לגויים לכאו' לא היה אירוע שהסכימו להיות מצווים, ותוקף ל7 מצוות בני נוח מניין? ועוד שאלה, האם הסכמה ציבורית להיות מצווים לפני אלפיים שנה אכן מחייבת כיום אותי הפרט?
4. הרב אומר שלא יתכן סתירה בין שני עקרונות ערך פרטיים וחייב להיות עקרון ערך גורף בשביל סתירה, והרי דוג' השוקולד, דוג' הסטודנט שבא לסארטר, ועוד, הם עקרונות ערך פרטיים? חזרתי וחזרתי ולא מצאתי מה התפספס לי (אולי זה קשור להבדל בין סתירה מהותית ונסיבתית?)