מה עושים במצב הבא
אם שייח/אימאם נושא נאומים שצריך לחסל את היהודים ולפגוע בהם ולאחר מכן ידוע שמי שהקשיב לדרשות שלו יצא לבצע פיגועים – האם יש למסיתים במסגד אחריות כלשהי וחלק כלשהו במעשה של המפגע?
בהחלט. למה לא?
אין לי שליטה מלאה על המחשבות שלי. לעיתים הן צצות ובאות בהתאם לסיטואציות בהן אני נמצא.
לעומת זאת, ברמה מסוימת אני חושב שזה בא מה' (או אחד משליחיו) למשל כאשר מחשבה באה לי פתאום "סתם כך" בלי קשר לסיטואציה בה אני נמצא.
אם בעקבות הרהור (מחשבה) של מצווה או עבירה הגעתי לידי מעשה, וזה נורמלי שאחרי מחשבה יש סיכוי מסוים שיגיע מעשה, אז האם אפשר לומר שזה לא 100% ממני, למרות שאני בחרתי לבצע את המעשה, אלא שהיה פה משהו נוסף שהביא אותי לכך ויש לו אחריות על כך (בדיוק כמו בדוגמה בה פתחתי את השאלה)?
כתבתי את דעתי, לא? יש למסית אשם תורם. זה לא גורע מאשמתך שלך.
אבל הוא בוודאי השפיע על הבחירה שלי.
אם עשיתי מעשה בעייתי (או חיובי) זה התחיל במחשבה. ללא המחשבה לא היתי מגיע למצב הבעייתי
כי אין בכלל טריגר.
ולכן כמובן שיש לי אחריות/אשמה על דבר טוב או רע, אבל אי אפשר לומר שזה רק עלי.
עם זה אתה יכול להסכים?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer