מוסר אובייקטיבי
האם הרב קרא את החטא ועונשו? אם לאו, אני ממליץ.
חלק מהשאלה מנוסחת כהצהרה, אבל זה לצורך הצגת העמדה כיאות.
הרב אומר שמי שחושב שמוסר אובייקטיבי תקף, מאמין באלוהים.
השאלה האם בכלל יש מוסר אובייקטיבי תקף. למה צריך את ה-ought, מספיק לי עם ה-is. האינטואיציה של מוסר לא נראית לי מטפיזית יותר מהאינטואיציה להסיר את היד מסיר רותח (האינטואיציה שיש להימנע מכאב). בחטא ועונשו רסקולניקוב מעלה טיעונים אתיים רציונליים ותועלתניים להצדקת מעשה רצח (סטייל Ubermensch) ובהמשך העלילה, לא נפרכים הטענות, אלא הכאב האנושי בעקבות המעשה שובר את נפשו וגופו של רסקולניקוב. אסביר את המסר שאני הבנתי באמצעות דוגמה: אתה יכול לחשוב שאין תוקף להימנעות מכאב, ותפסיק להימנע מדברים כואבים מסיבות רציונליות לחלוטין. אבל כבן אנוש, הפרקטיקה הזאת תיכשל (לא משנה עד כמה תצדק, עדיין תפסיק לטבול את ידך במים רותחים) וזה חל לגמרי על מוסר. אדם מן השורה שיתחיל לגנוב, יישבר נפשית. נבננו כך שננהג ע"פ נורמות כלשהן – שאולי תרמו לשרידות של האב הקדמון שלנו, בדומה להימנעות מכאב. ולפתע התשובות של הרלטיביסטים האתיים כבר לא נשמעות לי מופרכות. אין לי ויכוח עם מי שמחזיק מערכת מוסר שונה ממני, אני פשוט מנסה לכפות עליו את שלי, כי זה כפוי עלי.
כשאני אומר שגניבה היא רעה, אני מביע את האינסטינקט שלי, שגניבה זה רע, כמו שכאב רע (לפחות כאב שלי) אני לא רואה בעיה עם זה שאנחנו מייחסים לאמירה מוסרית משקל שונה מהאמירה "אני לא אוהב עגבניה", זה פשוט אינסטינקט יותר בסיסי ואוניברסלי. רוע הוא לא תכונה אובייקטיבית של גניבה, אלא חוויה אנושית של דחיית המעשה. ואפילו אם נלך צעד נוסף ונאמר שיש למוסר תוקף כמו לוגיקה, זה עדיין פשוט is שכפוי עלי בלי להכריח ציווי מתקף.
המוסר הוא פשוט מציאות שכפויה עלי, אולי אפילו כמו מתמטיקה. האם מישהו מחייב אותי ל- 2+2=4? האם יש ציווי כזה? זה כפוי עלי, כך גם המוסר. האם הרב טוען שגם מתוקף המתמטיקה אפשר להסיק אלוהים?
ניסיון להכחיש את תוקף הלוגיקה יביא אותי לסתירה וניסיון להכחיש את תוקף המוסר ייכשל פרקטית. מתמטיקה כפויה לוגית ומוסר כפוי פסיכולוגית קיומית.
אולי ניתן לסכם את השאלה ב: אולי אפשר להבין משפט מוסרי כמשפט דסקרפטיבי. תופעת טבע. כמו שאש צורבת?