מחיאת כפיים בשמחת תורה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודימחיאת כפיים בשמחת תורה
אורן שאל לפני 4 שבועות

שלום הרב,
בפניני הלכה מובא לגבי מחיאת כפיים בשמחת תורה כך:
וכל כך חשובה שמחה זו, עד שלמרות שגזרו חכמים שלא לרקוד ולא למחוא כפיים בשבתות וימים טובים, שמא יבואו מתוך כך לתקן כלי שיר (ביצה לו, ב; שו”ע שלט, ג), הורו הגאונים שלכבוד שמחת התורה, מותר לרקוד ולמחוא כפיים. 
שאלתי היא מאיפה היה לגאונים סמכות לבטל את גזרת חכמי הגמרא?
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

אני חושב שחתימת התלמוד הייתה אירוע מתמשך, שלא  הוכר לגמרי בתקופת הסבוראים ואפילו בתקופת הגאונים. עובדה היא שיש תוספות מאוחרות בתלמוד, חלקן סבוראיות ואפילו גאוניות. תוס’ ועוד ראשונים כותבים שרב אחא שמוזכר בתלמוד הוא רב אחאי גאון, בעל השאילתות. אמנם ראיתי שהחוקרים סבורים שהכוונה היא לרב אחאי מהסבוראים שהיו סמוכים לתקופת רב אשי ורבינא. בכל אופן, איני יודע מתי בתקופת הגאונים התירו את מחיאת הכף.
ובכל אופן, כמה פוסקים כתבו שהאידנא (כבר בתקופת הראשונים והרמ”א בשו”ע) לא שייכת הגזירה כי אין חשש שיבוא לתקן כלי שיר. עוד כתבו האחרונים (עורה”ש שלט ס”ז) שבציבור לא גזרו כי לא יבוא לתקן, וכך הסבירו גם את היתר הגאונים.
ובמקום שיש צורך משמעותי וחכמי אותו מקום רואים זאת הם יכולים גם להקפיא מקומית את דין התלמוד. איני יודע מה היה בתקופת הגאונים שאז תוקנה שמחת התורה, ואולי ראו צורך לחזק אותה על ידי היתר מיוחד.

ק הגיב לפני 4 שבועות

האם הרב סובר להלכה למעשה בכללי שניתן למחות כפיים בשבת? והאם גם לפי מנגינה מסויימת?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

ניתן להקל כי לא יבוא לתקן כלי שיר, בפרט אם יש עוד סניף להקל (כמו כשזה נעשה בציבור). זה כמו במחלוקת לגבי תרופות משום שחיקת סממנים היום שמקילים לפחות בענייני רפואה שאינם תרופות.

אור אביטל הגיב לפני 4 שבועות

ומה עם שיטת הירושלמי (ביצה ה,ב) ועולא בבבלי (עירובן קד ע”א, ור”ח שם מכריע כמותו)? מדוע לדעת הרב אין גזרת משמיעי קול משום עובדין דחול (כפי שכתבו הר”ן [שבת ב ע”א] ר’ שאול ליברמן)?
מה עילה מצא הרב לדחותה?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

בגמרא בעירובין מדברים על מוליד קול ולא על עובדין דחול, ולמסקנה נראה שגם זה נדחה. ובכלל דין מוליד לא מופיע בפוסקים הראשונים באופן עקבי (אם כי האחרונים הביאוהו, גם לגבי חשמל בשבת). ובסוגיא שם נראה שהשמעת קול דווקא אינה משום עובדין דחול, אחרת היה עלינו לאסור בכל המקרים שמובאים שם משום השמעת קול שאין לך עובדין דחול גדול מהם (הרבה יותר ממחיאת כף שממש אינה עובדין דחול). וברמב”ם (כג, ד) ושו”ע (שלח, א) מפורש שהוא מחשש שמא יבוא לתקן כלי שיר.
איני רואה מדוע צריך לחשוש לכל שיטה שמישהו העלה אי פעם, בפרט שהיא נראית בלתי סבירה.

השאר תגובה