מחקר היסטורי של קיום המצוות

האם הרב יכול להסביר תשובתו, על איזו "טעות שלנו" מדובר, לדוגמא: זמן קריאת שמע שחרית, אנחנו מקיימים את המצווה עד סו"ז ק"ש ואילו אבותינו קראו בזמן קימה, האם זו "טעות שלנו" ?

לא בהכרח. כתבתי שיש כאן שתי שאלות שאין תלות ביניהן: 1. היסטורית – האם אנחנו עושים כמו אבותינו? 2. הלכתית – האם אנחנו טועים? כתבתי שרק אם יש לך שיקולים הלכתיים ופרשניים שמראים שטעות בידינו, ניתן להסתייע בראיות היסטוריות (שאבותינו עשו אחרת). אם זו הייתה אותה שאלה לא היה טעם בכל זה.

אם אנחנו עושים שלא כמו אבותינו, האם בהכרח שהם או אנחנו טועים ?

לא בהכרח. יש פירושים שונים שיכולים להיות תלויים בנסיבות

בס"ד א' בתמוז תש"פ

משה רבנו מדבר על ענייני האמונה, לא רק בצורה המינימלית של ק"ש שחרית וערבית, אלא כפשוטו 'בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך' כפי שרואים בספר דברים שהוא חוזר וחוזר על ענייני האמונה, וכן דוד המלך מדבר על ענייני אמונה בלי סוף, כפי שנראה במזמוריו. לנו הקילו חכמים להסתפק במינימום של שתים שלוש דקות בערב ובבוקר.

אף מצוות 'והיו לך לאות על ידך ולטטפת בין עיניך' שציוה משה בתורתו – בוודאי קיים יוצאי מצרים שראו את בני המלכים המצרים מתעטרים ב-ddft סמל אלילם הנחש – שמחו להתעטר בראשם בסמל אמונת הייחוד, ובוודאי שגם דוד המלך לא התבייש להתעטר הסמל אמונתו.

לגבי מזוזה – נראה שבאהלים שבמדבר לא היה חיוב מזוזה, אבל כשבאו לא"י ובנו בתים וישבו בהם – בוודאי שכתבו את דברי אמונתם על מזוזת הפתח.

בברכה, ש"צ

ש"צ יקר, שאלתי היתה לגבי סו"ז ק"ש… נראה לי שדוד המלך קרא לאחר הזמן…

בס"ד א' בתמוז תש"פ

לבנימין אמר –

לא מסתבר שדוד המלך – שזמן קימתו נע בין 'חצות לילה אקום להודות לך' לבין 'אעירה שחר' – המתין עד סוף זמן ק"ש כבני מלכים, אלא קיים 'ייראוך עם שמש'.

ובקבלת עול מלכות שמים היה דוד מכרית את כל המזיקים, (הן המחשבות הרעות, כדברי הרמב"ם9, כברכת יעקב לבנימין 'בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל'.

בברכה, ש"צ