מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה
ערב טוב הרב מיכי, התלבטתי בשאלה לגבי הכלל – 'מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה'. לשיטת המפרשים שמדובר אף ללא עשיית המעשה אלא רק הכוונה (בניגוד למבינים שכוונת הגמרא היא שלאחר מכן גם עושה את המעשה, עליהם אין שאלה) האם זה קיים גם במצוות של בן אדם לחברו? נראה לי שיש מקום לחלק כיוון שיסוד הכוונה במצוות בן אדם לחברו הרבה פחות משמעותי והעיקר הוא דווקא התוצאה (אין ברכה במצוות, לשם ייחוד לפני וכו'…) ואולי אף לא קיים לפי חלק מהשיטות (אולי השרידי אש על משלוח מנות בפורים)
אשמח גם לשמוע מהי דעת הרב וגם למקורות בסוגיא אם הרב מכיר מישהו שהתעסק בשאלה הזאת. תודה!
אני לא מבין את השאלה. ברור שהמחשבה אינה תחליף למעשה, לא בבין אדם לחברו ולא בבין אדם למקום. אבל מחשבה טובה היא גם דבר טוב. ואם אדם רצה לעשות מעשה טוב ולא עשאו באונס, הקב"ה מתייחס אליו כאילו עשה כי באמת הוא צדיק כמו מי שעשה. בדיוק כמו שמי שמנסה לרצוח ולא הצליח בגלל תקלה הוא רשע בדיוק כמו רוצח גמור. אין הבדל מבחינת הרשעות. כך גם לגבי עשיית מצווה: מי שרוצה לעשות ולא עשה באונס, הוא צדיק כמו מי שעשה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer