מילה ביום השביעי
שלום הרב,
שמעתי פעם סיפור (אולי בדוי) על ילד שנולד בתקופת השואה, והדרך היחידה להציל אותו היתה למסור אותו למשפחה נוצרית. לא היתה אפשרות לחכות עד היום השמיני בשביל למול אותו, והשאלה היתה האם למול אותו ביום השביעי, מחשש שאחרת הוא אף פעם לא יהיה מהול.
מסברה הייתי אומר שיש למול אותו, גם אם לא מקיימים כך את מצוות המילה, כי אחרת יהיה ערל ויהיה חייב כרת. ואם יותר מאוחר בחיים יגלה שהוא יהודי, הוא יוכל לעשות הטפת גם ברית.
האם זה נכון? האם עונש הכרת בא מעצם העובדה שיש עורלה, או מזה שלא עבר ברית כהלכה, ולכן לא נכנס לבריתו של אברהם אבינו?
נפקא מינא גם לגבי אדם שנולד מהול, ולא עשה הטפת דם ברית, האם חייב כרת.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
איפה המנח"ח?
איפה זה יכול להיות? במצוות סוכה.
https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.325.9?lang=he
לכאורה זה דומה לדין של כיסוי הדם, שאם כיסהו הרוח פטור מלכסות. לא?
לא. כי בכיסוי הדם אין את מה לכסות ולכן המצווה בטלה. זה לא שהוא קיים את המצווה אלא אין לו מצווה. כמו בית שאין בו גג שפטור ממעקה. אבל במילה יש מצווה גם אם נולד ללא ערלה, הוא מטיף דם ברית.
ניתן אולי לדייק מדברי הפסוק "וערל זכר *אשר לא יימול את בשר עורלתו* ונכרתה" שיש הבדל בין "ערל" לבין "אשר לא יימול". בקרבן פסח, למשל, כתוב רק "וכל ערל לא יאכל בו". אם הדיוק נכון, מי שלא מל אבל גם לא הטיף דם ברית יוכל לאכול מקרבן פסח.
מהסיפור של שכם ברור שיש גנאי בעצם העורלה, שהרי ברור שאנשי שכם לא עשו מילה כהלכה, ובכל זאת זה הספיק לבני יעקב (אא"כ נגיד שזה היה חלק מהתחבולה).
אגב, מצאתי שהרמ"א אומר "הגה: עבר ומל בלילה צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית (ב"י ממשנה שם והגה' מיי') מלו תוך ח' וביום יצא (הרא"ש בפ' ר"א דמילה ושכ"נ מתשו' הרשב"א) ועיין לקמן סי' רס"ד: (יורה דעה רסב א).
מעניין למה הוא מחלק בין מילה בלילה לבין תוך שמונה.
בכל מקרה, מכאן ברור שבמקרה של הסיפור היה להם למול מוקדם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer