מיתה או חיים של חילוני

שו”תקטגוריה: הלכהמיתה או חיים של חילוני
צבי שאל לפני 5 שנים

שלום הרב,
אני מסופק במקרה שנניח מכרחים אדם או להיות חילוני (יעבור היפנוט וישכח את היהדות נניח…) או למות.
האם חייב לבחור במיתה?
כופר או מיתה?
מסרותי או מיתה? (מסורתי זה אחד שמכבד את המסורת אך לחלוטין לא דתי אבל גם לא מקיים איסורים כמו ע”ז גילוי עריות ושפיכות דמים).

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

אין שום הבדל בין מסורתי לחילוני. השאלה היא העבירות שהוא עושה. אם אתה מגדיר מסורתי (מסיבה שלגמרי לא ברורה לי ולגמרי מנותקת מהמציאות) כמי שלא עובר על ע”ז, גילוי עריות או שפיכות דמים, אז דבר על העבירות עצמן ולא על האדם. מגלים אדם שיעבור על חילול שבת ולא על שלוש החמורות.
ראשית, אפילו על שלוש החמורות דומני שבמצב כזה אין חובה לבחור במיתה, שכן העבירה שאותה הוא עושה נעשית באונס. אמנם בדין מכניס עצמו לאונס נחלקו הראשונים סביב ההוא ינוקא דאשתפוך חמימיה, עירובין סז, ולכאורה לכו”ע הוא  לכל היותר אונס, והרי בג’ החמורות יש למסור נפש גם על עבירה באונס. אבל בהיפנוזה זה גרוע מאונס (אין כאן מעשה עבירה כלל), ודמיא למי שמפילים אותו על תינוק שכתבו תוס’ שאין כאן חובה להזיז עצמו הצידה ולמסור עצמו למיתה כדי להציל את התינוק.
באשר לשאר עבירות, יש מחלוקת תוס’ ורשב”א (כך טוען הב”י. זה לא מוסכם, והרב ישראלי כתב על כך מאמר באחד הגיליונות הראשונים של תחומין) לגבי מי שגויים תפסו את בתו לשמד (לגדלה כגויה) האם יש חובה לחלל שבת להצילה או לא. אמנם לא זכור לי האם הם מדברים דווקא על ג’ החמורות, שכן משום מה ככל שאני זוכר מדובר על עצם החיים כגוי שזה כמו פיקו”נ רוחני, והמחלוקת היא האם הוי כפיקו”נ גופני או לא.
זה מזכיר לי דיאלוג משעשע של הלוגיקן ריימונד סמוליאן (שהזכרתי גם בספריי), שהאדם מבקש מאלוקים לקחת ממנו את הרצן החופשי כדי להסיר ממנו את האחריות המוסרית. ואז אלוקים שואל אותו האם הבקשה הזאת עצמה לא מטילה עליו אחריות מוסרית.

צבי הגיב לפני 5 שנים

נניח לרגע את האונס מהפינוזה זה רק היכי תימצי.
וכי כפירה איננה ע”ז?
אין לרב איזה מאמר על כך שחילוני בכלל פטור מעשה ומלאו?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

כפירה אינה ע”ז. ע”ז היא עבודה פולחנית וכפירה היא תפיסה מחשבתית. לא שייך ייהרג ואל יעבור על כפירה, שהרי גם אם יכריחו אותי אני מאמין במה שאני מאמין. אפשר להכריח אותי לעשות משהו אבל לא לחשוב משהו. ואם מהפנטים אותי אז זה לא אני שחושב זאת אלא התודעה השבויה שלי. רק המעשים הם בעייתיים, ועל כך כתבתי שיש כאן משהו פחות מאונס.
חילוני לא פטור מעשה ולא מלאו, הוא חייב לעשות את כל המצוות, אלא שאם הוא עדיין חילוני ויעשה אותן לא קיים מצווה ולטענתי גם לא עשה עבירה. זה לא קשור לכאן, שהרי את ההחלטה הוא מקבל כעת כאדם דתי. אחרי ההיפנוזה הוא לא דתי ולא חילוני הוא בכלל לא אדם (במובן של יצור שמקבל החלטות ואחראי להן).

Back to top button