מכירת חמץ

ראשית, מי אמר שאסור? ברור לכל הדעות שמותר, בלי שום קשר לשיטתי. המכירה ליהודי אינה אסורה. אלא שהחמץ שנמצא אצלו עדיין הוא חמץ של איסור וחלה עליו חובת ביעור (אבל לא עליי). אבל אתה באמת אינך בעליו של חמץ אם מכרת אותו. כל זה לפני זמן איסורו כמובן. אחרי הזמן אין למוכרו לאף אחד.
שים לב לעוד שני שיקולים בלי קשר למה שכתבתי כאן: כשאתה גורם ליהודי אחר איסור בידיים (גם אם הוא עצמו אינו עובר איסור) ייתכן שהאיסור הוא עליך. ראה רמב"ם בסוף הל' כלאיים ובמקבילות. ועוד יש לשים לב שלא מדובר בכל חילוני אלא במי שמאמין שאינו מחויב במצוות (ולא בכל מי שאינו מקיימן).