מלך לחצאין

שו"תמלך לחצאין
קנה וסוף שאל לפני 2 שנים

סנהדרין כ ע"ב מחלוקת רב ושמואל האם האמור בפרשת מלך (שמואל א פרק ח) מלך מותר בו או ששמואל הנביא רק איים עליהם מה יקרה בפועל.
למ"ד מלך מותר בו, אני מבין שעדיין יש כאן איום (כך גם משתמע בפסוקים).
א. האם נכון *להוכיח* מכאן שעם ישראל לא יכלו להרכיב אוסף חלקי של מאפייני מלך בדיוק לפי רצונם (ולקרוא לו נניח 'מושל') כך שה'איום' ינוטרל. כלומר זה עסקת חבילה כדי שיחולו כל הדינים ולא כל תנאי שבמלכות תנאו קיים.
ב. ברמב"ם הלכות מלכים פרקים א-ד ראיתי שמלך (ע"פ המצווה תשים עליך מלך) יש לו תנאים אישיים והליך מינוי וחובות כלפיו וחובות עליו וזכויות והיתרים וסמכויות. (למשל שיהיה זכר ואימו מישראל, ומינוי על פי ב"ד ונביא, ואסור להשתמש בשרביטו ולא מייבם וחולץ, וספר תורה עימו ומוריש לבניו ומלך מבית דוד יושב בעזרה)
הסמכויות הן בין היתר (ועם הגבלות) להרוג מורדים ומפני תיקון העולם ולהכות לכבודו ולגבות מס ממון ונפשות ולהכריז מלחמה.
בהנחה שהתשובה לא' היא כן, האם נכון *להוכיח* מהגמרא הזאת שאין די בהסכמת כל העם כדי להעניק למישהו את כל הסמכויות האלו (שהן בעצם חופש לו ולשלוחיו לעבור איסורים מסוימים), מתוך הנחה שזה באמת מה שעניין את העם, ולא שאר הפרטים. כלומר העם רצה להעניק למלך תת קבוצה כלשהי של סמכויות ושמואל עדכן אותם שאת אותה תת קבוצה אי אפשר בלי כל הסט.
ג. פחות מעניין אבל בכל זאת – להבדיל מאוסף דיני מלך הנ"ל, בפסוקים העם רוצה רק שופט ומצביא (והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ונלחם את מלחמותינו). אז מצד הפסוקים לחוד מה בדיוק הבעיה שהם יקבלו על עצמם שופט וימנו אותו למצביא בלי לתת לו שום סמכות אחרת של מלך שהם לא רוצים כמו צאנכם יעשור ואת בניכם ובנותיכם יקח וכו'.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

הם רצו מלך ככל הגוים, ולמלך כזה יש סמכויות מוחלטות. אבל זה לא אומר שלא ניתן לקבל על עצמנו מלך עם סמכויות חלקיות. מסברא פשיטא שאפשר.
אין בעיה עקרונית למינוי חלקי (השופטים כנראה היו משהו כזה), אבל שמואל פסימי לגבי מה שייצא מזה. מלך חלקי כזה יכול גם ליטול לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו. ההיסטוריה מלאה ממקרים כאלה.

קנה וסוף הגיב לפני 2 שנים

אתה מפרש ש"שמואל פסימי לגבי מה שיצא מזה" גם לשיטה ש"כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו"? אני הבנתי שלשיטה הזאת (להבדיל משיטת רב שם שאמר לאיים עליהם) שמואל הנביא פשוט הקריא להם הלכות ממשנה ברורה כדי שידעו מה בדיוק הם מבקשים (אמנם מתוך מטרה שיתחרטו).

תודה על הסברא שפשיטא שאפשר [האמת אני חשבתי שפשיטא דווקא שאי אפשר לחלק סמכות שהיא היתר הלכתי לרצוח ולגנוב].

מיכי הגיב לפני 2 שנים

בי"ד מכים ועונשים שלא מן הדין. וניתן למנות דיינים או שלטון שיקבל החלטות כאלה, כמובן כשיש לזה הצדקה מוסרית (וזה נדרש גם ממלך).
אתה צודק שגם לפי שמואל זה יכול להיות איום.

קנה וסוף הגיב לפני 2 שנים

תודה. אם אפשר תחדד לי בבקשה עוד פעם אחרונה כי התערפלתי.
שמואל בגמרא אומר שכל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו. כלומר שמואל הנביא עדכן את העם מה סט הסמכויות המלא של מלך. וזה עצמו האיום, שידעו עד כמה מרחיק-לכת על פי התורה מה שהם מקבלים על עצמם (צריך שיהיה מרכיב של איום בתמונה כי ברור מהפסוקים ששמואל הנביא אומר להם את כל העניין כדי שיקבלו רגליים קרות).
אבל האמת היא שהם יכלו להגדיר תפקיד חדש עם סמכויות חלקיות.
אז אני לא מבין למה שמואל הנביא מקריא להם את הסמכויות המלאות לפי התורה, מה הסמכויות האלה קשורות? שירכיב להם מלך בדיוק לפי מה שהם רוצים ואז אין שום מרכיב של איום (אם הם מתעקשים לארגן לעצמם מלך שיכול לקחת את בניהם ובנותיהם אז אין מה לאיים עליהם שהוא יקח את בניהם ובנותיהם). ואם הוא חושש מהידרדרות אז בוודאי סוף ההידרדרות לא ייעצר בדיוק בסמכויות לפי התורה. זה כמו שמישהו יצא לשוק לחפש שומר חינם ויבוא המו"ץ השכונתי ויזהיר אותו שאם הפיקדון ייגנב או יאבד אז השומר יהיה פטור שלושה סימני קריאה. במקום זה המו"ץ צריך להגיד לו בניחותא דע לך שהדיפולט הוא כך וכך ואם אתה מעוניין בדברים אחרים אז תעשה תנאי מפורש ושיהיה לך לבריאות.

ישי הגיב לפני 2 שנים

האמת שבשמואל הו כותב את הסכנות של דיקטטורה. בעיני זה נאום מדהים של שמואל.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

כי אם הם רוצים מלך, זה מלך. רוצים משהו אחר? לבריאות (עד כדי הסכנות של לקיחת סמכויות)

קנה וסוף הגיב לפני 2 שנים

זה פירוש מרווח ונוח או שצריך לשלם מחירים של דוחק עבור הסברא שאפשר סמכויות חלקיות? (אם אי אפשר סמכויות חלקיות אז לכאורה יותר מובן בפשטות ששמואל לא מציע להם את האופציה היותר בריאה, כי אין)

קנה וסוף הגיב לפני 2 שנים

כותב הודעה קצת משונה ויה"ר שלא אֶבָּעט באמת הבניין (כנודע שהמפרש אינו עובר בלא ת' את אחיך בלבבך). אני חושב שהראיה כאן היא ראיה טובה מגמרא שאין די בהסכמת העם כדי להעניק למאן דהו (שאינו ב"ד ולא מפני תיקון העולם) סמכויות חלקיות שהן היתר לעבור איסורים.
והדחיה לא מצאה מסילות בליבי והעלתה שרטון ואחרי פשפוש בעצמי אני מזהה שזה גרם לי שאחרצב חרצובותיי בשרשורים אחרים על אודות הצו והבחירה החופשית (מה שקורין בלעז דיספלייסמנט). ואולם אחרי שובי ניחמתי ומכאן ולהבא חושבנא יחדלו הפרזות בישראל יחדלו. אף שמן הסתם אין בזה כלום ומאי נפק"מ ולמי אכפת וכו' וכו' מ"מ אולי פחות נעים לשאר הקוראים מצד האווירה הכללית.
אודה לך אם אפשר בבקשה לתת עליה את הדעת עוד כמה רגעים אולי כן יש מקום לראיה הזאת, ואם אין לה אין לה.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

לא מבין מה רע בדחיות שלי. להלכה ודאי שיש סמכות כזאת, כפי שכתבו הרבה פוסקים לגבי תקנות הקהל וסמכויות מוסדות הקהילה.

השאר תגובה

Back to top button