מנין ידע דוד על טובו והשגחתו של הבורא

במילה אחת, לא יודע ?

1. האופציה של קבלה קשה כי דבר כה מהותי היה צריך להופיע במקורות הקודמים לו.
2. התבוננות בטבע לא מספקת תשובה מלאה, אין בטבע רשעים וצדיקים למשל.
3. ולגבי האפשרות שהוא היה נביא, השערה מעניינת, דוד לא סיפר על כך בכל אופן. הייתי מצפה לאמירה בשם אומרה.

לא יודע מה דוד המלך ראה, אני רואה בעלי-חיים טורפים זה את זה.

תורהנדי, חשבת שיש לי קשר ישיר עם דוד המלך? לצערי עליי לאכזב אותך. כתבתי מה שנראה לי. אם אינך מקבל – זכותך.

חוששני שלא דיברתי בכבוד הראוי. אם כן, אנא שא חטאתי.

הכל בסדר. אין שום בעיה. כרגיל, אין לי שום בעיה עם סגנון כזה או אחר, אלא מהיעדר טיעונים.

tora, לכל בעלי החיים אין בחירה חופשית, כלומר הם אוטומטים דטרמיניסטים חסרי רצון אמיתי. אם כך, למה הם נבראו כה אכזריים? חתולים משחקים עם עכברים, אריות יוצאים לציד שעשוע ומשאירים פצועים למות בשטח… מעשיהם הוא רצון האל הישיר – להתעלל, לא לאהוב.

אז לא הבנתי.
אתה מתחיל לגעת בהשערות הגיוניות, ואז עוצר ואומר שאין לך קשר ישיר אל דוד.

אם אתה חושב שצריך קשר ישיר עם דוד בכדי לענות, אז התשובה צריכה להיות מראש ״לא יודע״ או ״לא רלוונטי״.
ואם ניתן לחקור זאת בכלים שיש לנו, אז לא באמת ענית עניינית.

איבדתי אותך.
מישהו העיר לי שהיה עליי לומר בקיצור שאיני יודע. זה לא היית אתה? הניק שלך חתום על זה.
על כך כתבתי לך שאם לדעתך אני צריך קשר עם דוד המלך כדי לענות, אז לצערי אין לי. אבל לדעתי כמובן לא צריך קשר, אלא אפשר להעלות השערות הגיוניות. זה מה שעשיתי.מה לא ענייני בזה? זה הכל.

מסתבר שניתק הקשר 🙂

זה היה אכן אני, אבל תיקנתי ופרטתי את שאלותי בהערה שאחרי.

לא ראיתי בשאלות הללו ממש. ראיתי בהן המשך להערה הקודמת שרק מפרטת מדוע צריך קשר ישיר עם דוד המלך ולא די בסברות. בעיניי הן בהחלט הגיוניות ואיני רואה מה קשה בהן.
1. החלטת משום מה שהאופציה של קבלה קשה כי דבר כה מהותי היה צריך להופיע במקורות הקודמים לו. זו המשמעות של קבלה, שזה עובר לאורך הדורות גם אם אינו כתוב. אחרת אתה פשוט מזהה קבלה עם הסתמכות על מקורות קודמים.
2. את ההערה השנייה ממש לא הבנתי. מה פירוש "אין בטבע רשעים וצדיקים"? אני רואה התנהלות טובה של הקב"ה שדואג לבריותיו. מה זה קשור לרשעים וצדיקים? וחוצמזה, אני לא יכול להבחין בין צדיק לרשע? למה זה צריך להיות "בטבע" (מה זה בכלל "להיות בטבע"?).
3. ציפיותיך כנראה נכזבו.
בקיצור אני רואה כאן סתם התעקשויות ולא קושיות. עניתי כמיטב הבנתי, ואם אינך מקבל – בסדר גמור.

נראה שמוצה מבחינתך, אז עוצר פה.

תגובה לא.

השאלות אודות הרחמים בטבע הם בעיני חזקות מאוד.
ניתן להוסיף עליהם את הכאב האינסופי שחווה היצור האנושי, את המלחמות שקצרו מליונים בלא עת, את המחלות ואת המוות שלבסוף פוקד את כולם.
זה צועק, היכן רחמיו והיכן טובו ?

לא יודע.

אבל מצרף בכל זאת רסיסי מחשבות:
בהינתן שהמוות והכאב הם עובדה. כלומר יש מסגרת לחיים ויש מסגרת לרמת הנוחות שתחווה בה. בלי להבין למה.
*בתוך המסגרת הזאת* אולי ניתן לחפש את הרחמים.

הנה משהו שכתבתי על זה:
נראה כי רחמים הם כמו יכולת להקשיב לחולשה הפרטית, גם כשאינו עולה בקנה אחד עם האידיאל, גם כשזה דורש התעלמות מהחוק – מהדין.
למשל כשאדם מבקש רחמים משוטר כדי לא לקבל שלילת רישיון, הרי גם הוא לא רוצה פושעים על הכביש, וגם הוא מסכים שכדי לאכוף את זה חייבים להעניש, אבל בקשת הרחמים מבקשת להקשיב לחולשותיו הפרטיות וחוסר היכולת שלו לשאת את העונש, ובאותו זמן ממש, גם לדידו, עדיין הדין צריך להמשיך להעניש בכל מקרה אחר.

ותראה כי הטבע מלא בחוקים שבמהותם הם קשב לחולשות הפרטיות,
תראה איך כל בעלי החיים על כל מיניהם וסוגיהם, קמים בוקר בוקר ומוצאים מזון לאכול, לא משנה גודלם או מעמדם בשרשרת המזון,
תראה איך כמעט לכל סוגי המחלות הטבע עומד וממציא תרופות, הטבע לא כועס מדוע לא נזהרנו מכל הזיהומים, הוא פשוט מלטף ואומר: חולים ? מה הבעיה, יש בית חולים..
(ה״קורונה״ רק מזכירה כמה אלפים של וירוסים אחרים כבר מוגרו)
תראה איך פושעי עולם עוד ממשיכים לקום בבוקר, מקבלים עוד הזדמנות לתקן,

ולהבדיל, תראה את הצורך הנקבי המתעורר יום יום, נואש לאהבה, ומולו צבא זכרי אשר רק משתוקק להעניק אותה,
תסתכל על הפרחים הצבעוניים המהונדסים בקפידה,
תסתכל על האדום הסמוק של העגבניה, על הירוק של התפוח, על הצהוב של הבננה,
תריח תות שדה, אננס אמיתי או קפה טחון טרי, תריח את האוכל האהוב עליך,
הטבע מנסה מכל כיוון להזריק לתוכנו את הרחמים שלו, את הקשב שלו.

זו מערכת חוקים של הטבע, אבל חוקים שכולם רחמים, כולם הקשבה לפרטים.

ונכון, יש ערימות של סבל. כשאתה סובל אתה סובל.
ואז אתה שואל, האם יש שם מישהו ? האם הוא יודע להרגיש מה הוא סבל ?! ואיפה אז הרחמים, ולמה יש רעב ולמה יש מחלות ולמה יש התאבדויות, ולמה יש בדידות ?
השאלות הם באמת קשות. אבל קשות בין אם הדין הוא השולט ובין אם הרחמים הם השולטים.
כנראה צריך ללמוד להרכין ראש בענווה, לצרוח כשכואב, ולהסכים להתפייס כשהטבע חוזר לחייך.

האינטליגנציה שהטבע ניחן בה כנראה גדולה מהשאלות שלנו.
אבל נראה כי את הקשב לחולשותינו צרוב בהתנהגותו שלו.

יש עוד הרבה מה לחשוב על זה, אבל כותב בכל זאת…

היה לי דיון על זה לא מזמן, ראה: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%a7-%d7%a6%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%a7-%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%98%d7%99%d7%91%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%9c

ועוד דבר, דוד לא היה ולא נברא ככל הנראה.

אני מבין שבצעת מחקר מעמיק בענין 😉