מסכת שבת
לרב מיכי שלום,
אנו לומדים מסכת שבת השנה, וכעת אנו עוסקים בביאור הגדרת מלאכת מבשל, הגדרנו מספר דברים תוך כדי השיעור אך, הדברים טרם בוררו לי, אשמח לשמוע בדעתו מהי.
א. מפשט הגמ' מוכח שהגדרת הבישול הוא השבחה ושינוי בצורה, מכיןו שרואים במסכת שגם יש בישול במים בהם אין שינוי בתצורה משמע שההגדרה היא שינוי במהות באיכות בשבח. = אשמח לשמוע דעתו עניין.
ב.פשט גמ' בד' עה עב למה צריך ריקוך בהתחלה ? הרי זה לא גורם לכלום מה זה נותן לי כדי להגיע אל התוצאה, לכאו' זה מלשצל"ג.
ג. הרמ' סות ר את עצמו בפרק ט' ה"ו, הוא נטותן שם דו' של איסור בריכוך ובכלו של דבר הוא אומר הפוך…
א. שאלה כללית מדיי. עקרונית יש הבדל בין בישול של לח ושל יבש. לא בהכרח הגדרת בישול בשניהם זהה. בלח הבישול אינו דורש שינוי צורה אלא שינוי של השבחה כלשהי. לפעמים מגדירים מלאכות דרך צורת העשייה ולא דרך התוצאה, ובמקרה של בישול אפשר לומר שעיבוד על ידי אש הוא צורת הפעולה, והתוצאה שונה בלח וביבש.
ב. מה ראית בדף עה ע"ב? לגבי הריכוך, זו צורת הבישול הרגילה (כמו שאומרים לגבי מלאכת לש שבעינן הקשיה וריכוך). מתוך כך ריכוך, הגם שאין בו בישול (כמו ריכוך או התכת מתכות), נחשב תולדת מבשל (רמב"ם פ"ט ה"ו).
ג. מה סתירה ראית שם? הוא כותב שריכוך או הקשיה באמצעות אש יש בהם משום מבשל. מתאים לגמרי לדבריו בתחילת ההלכה. אמנם בהתחלה הוא דיבר רק על ריכוך, אבל בסוף הוא מוסיף שהוא הדין להקשיה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer