מעלת לבלר אצל משה
בשיעורים האחרונים בסדרת דוגמטיקה, התייחסת לדברי הרמב׳׳ם ביחס לעיקר השמיני – תורה מן השמים ציטטת קטע בעברית איפה היה מופיע הביטוי ״מעלת לבלר״ ביחס למשה.
פירוש המשניות כידוע נכתב בערבית ותורגם לעברית.
במהדורות אצלי אני רואה ביטוי אחר:
היסוד השמיני
היות התורה מן השמים והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י משה רבינו ע"ה שהיא כולה מפי הגבורה כלומר שהגיעה אליו כולה מאת ה' יתברך בענין שנקרא על דרך השאלה דבור ואין ידוע היאך הגיע אלא הוא משה ע"ה שהגיע לו וכי הוא היה כמו סופר שקוראין לו והוא כותב כל מאורעות הימים הספורים והמצות ולפיכך נקרא מחוקקמהדורת וילנא
מקור: nli.org.il
רציתי לדעת אם לדעתך זה משנה את הפירוש שנתת (שהרי התייחסת לדיוק ״מעלת לבלר״ שנראה כמו אוקסימורון במבט ראשון)
בנוסף אשמ אם תוכל להרחיב טיפה על טיבה של נבואת משה ובמה בדיוק היא שונה מזו של נביאים אחרים אם סוף סוף לא הכתיבו לו את המילים אלא כתב מה שהוא הבין מתוך נבואתו.
הערה נכונה על דיוקים בלשון הרמב"ם בכתביו הערביים. ועדיין איני חושב שמשהו כאן משתנה. סופר שכותב מה שמכתיבים לו הוא בדיוק לבלר.
לא הבנתי את שאלתך לגבי נבואת משה. הרמב"ם מפרט את העניין טובא, ותוכל למצוא שם. כשלעצמי – אין לי מושג.
אפרט
אם כוונתך היא שמשה הוא לבלר וגם מחוקק, דהיינו שתפיסת נבואתו מהווה אירוע מחוקק ליהודים אבל אין הכרח שהוא תפס את מסר אלוהים במלואו, אז אין הבדל מהותי בינו לבין נביאים אחרים.
ונראה מדברי הרמב׳׳ם שמהות נבואתו היא אחרת.
או שאולי תפרש שנבואתו היא לא מהותית שונה אבל יש לה השלכות פורמליות גדולות יותר. ולכן הטיעון כאן הוא נורמטיבי ולא עובדתי בהכרח
סינית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer