מעשר תבואה ומעשר בהמה

שו”תמעשר תבואה ומעשר בהמה
הררי אלף שאל לפני 2 חודשים

במעשר תבואה פשוט מקצים עשירית, ובמעשר בהמה יש תהליך של העברה תחת השבט. והמקור בפסוקים (ויקרא כז,ל-לב). למה יש הבדל, והאם היה אפשר להיפך (להקצות ישירות עשירית מהבהמות, או לגלגל את הפירות דרך צינור ולסמן את העשיריים). אולי משהו אנושי כדי שלא יבחר את הבע”ח הזולים?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

לא יודע. צריך לבחון האם ניתן להבין מניין חז”ל הוציאו את ההבדל הזה. יש לו עוגן במקראות (כל אשר יעבור תחת השבט), ואז צריך לבדוק האם ניתן להחליף. בה במידה יכולת לשאול מדוע לא לעשות שבת כל שבועיים, או בימי רביעי. 

הררי אלף הגיב לפני 2 חודשים

עד איפה מותחים את הארגומנט הזה? אם היו תהליכים שונים למעשר תפוחים לפי קוטר הפרי במילימטרים מודולו שמונה גם כן היית אומר שלהתפלא למה זה ככה זה כמו לשאול מדוע לא עושים שבת בימי רביעי? כשצריכים לבחור איבר אחד מתוך קבוצה (יום שבו תהיה שבת למשל) אז כל האפשרויות שקולות והבחירה לא זוקקת נימוק. אבל כשיש בחירה אחת פשוטה מאחרות אז נראה יותר סביר פשוט לבחור בה וגמרנו. השאלה היא על התורה ולא על חז”ל.

שני סוגי ספירה: כמות ואיכות הגיב לפני 2 חודשים

בס”ד עש”ק עשר אעשרנו לך תשפ”א

אולי יש להסביר את ההבחנה בין מעשר בהמה למעשר תבואה, ע”פ ההבחנה שעשה בעל האתר בין ספירה מונה לספירה סודרת (בטור 193: ‘שני סוגי ספירה: כמות ואיכות’).

במעשר תבואה שבה נותנים לה’ חלק כמותי, עשירית מהיבול, אין משמעות להיררכיה שבין הפירות, העיקר שתינתן עשירית מהכמות. לעומת זאת, בעדר של בהמות – יש לכל אחד מהעדר נפש משלו, אישיות ייחודית משלו ברמה מסויימת. ולכן שם תהיה הספירה סודרת.

כשם שיש משמעות להיותו של ולד הראשון בסידרה, ה’בכור’ – כך יש משמעות להיותו של פרט העשירי בחבורה. עובדה זו עשויה לשקף גם איכות נפשית ייחודית של העשירי. הוא אינו החזק , הקופץ בראש, המנהיג המוביל את החבורה. הוא זה שצועד בנאמנות בעקבותיו של חבריו החזקים ממנו, ואינו מתיימר להיות המנהיג.

וכשם שיש ערך לתכונת המנהיגות של הבכור – כך יש ערך לנכונות להיות האחרון בשורה, ה’הולך בתלם’ בדרך שסללו הגדולים ממנו. ולכן יש קדושה בבכור, אך יש קדושה גם בעשירי, הפוסע בנחת בעקבות הגדולים מממנו.

בברכה, ענר אשכול פישל וורקהיימר

אף בבני יעקב יש מעלה לאלה שנוטלים את שרביט ההנהגה – כיהודה ויוסף – אך יש מעלה גם לעשירי, לזבולון היושב בצד, בירכתיים, זה ש’לחוף ימים ישכן ורכתו עד צידון’.

דווקא הפריפריות של זבולון מכשירה אותו להרחיב את קשריו הבינלאומים של עם ישראל, קשרי מסחר המביאים לא רק לקשר כלכלי אלא גם להשפעה רוחנית על אומות העולם המגלים עניין גם בערכי הרוח של עמיתיהם למסחר, סקרנות שבשיאה ‘עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק’.

הררי אלף הגיב לפני 2 חודשים

מעניין. יש”כ.

השאר תגובה