מצוות האמונה בה'
שלום הרב
המצווה הראשונה שהרמב"ם מונה בספר המצוות היא חיוב האמונה בה'. ושמעתי שבחלק מהשיעורים שלך אמרת שאי אפשר לצוות או לחייב בן אדם לחשוב משהו אם הוא לא באמת חושב ומאמין בזה ושהציווי יכול להיות רק על המעשים שהאדם עושה גם אם הוא חושב שהם לא נכונים, אך לא ניתן לצוות עליו לחשוב שהם נכונים כי זה פשוט לא הגיוני. ולפי זה רציתי לשאול את הרב כיצד ייתכן שאמונה בה' זו מצווה שהרי גם אם האמונה בקדוש ברוך הוא היא בסיס לכל התורה עדיין אי אפשר לצוות על האדם לחשוב מהסיבות שכתבתי לעיל. (וממה שבדקתי אין מישהו ממוני המצוות שלא מונה את האמונה בה' כמצווה.) ואם כן האם זה אותו המקרה גם כאן או שבעניין מצוות האמונה אין את העיקרון הזה ובעצם הציווי פה הוא יותר מורכב?
ברור שאי אפשר לצוות על אמונה כי זו עובדה. די ברור שהמפרשים לא היו מודעים לכך. אפילו אלו שמקשים, לא מקשים את זה. ניתן להציע פרשנויות שיצילו את מניין המצוות, אתה יכול להחליט מה שבא לך. איני רואה דרך להכריע
אבל מדובר פה בדבר מאוד הגיוני אז איך יכול להיות שאף אחד מהמפרשים לא שם לב לשאלה הזאת,( ובכלל אף אחד בציבור הדתי הכללי לא שם לב לשאלה הזאת) אולי זה מכיוון שהם פחדו שהשאלה הזאת תעורר כפירה מכיוון שעולה מכאן שאפשר לשמור תורה ומצוות גם אם לא מאמינים באלוקים. זה נשמע עבורך סביר או שזה טיעון מופרך?
(למרות שזה יותר כיוון להסביר מדוע אף אחד לא שאל את השאלה הזאת ולא למה האמונה זו מצווה)
אתה לוקח אותי למחוזות הפסיכולוגיה. אין לי עניין ולא מיומנות בתחום הזה.
ספר המצוות נכתב במקור בערבית, ובתרגום לעברית במצווה הראשונה המילה 'אמונה' היא קצת מבלבלת כי במקור הערבי שלה התרגום הוא 'להיות משוכנע', ולאו דווקא להאמין במובן הדתי.
בהחלט אפשר שלזה התכוון הרמב"ם. אי אפשר לצוות על מישהו להאמין בעובדות, אבל בהחלט אפשר לצוות אותו לברר את אותן אמונות בשביל להגיע לידי שכנוע.
מה הרמב"ם יגיד על מי שבירר ולא השתכנע זה דיון אחר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer