מציאות סבירה מול גדרי הלכה יבשים

שו”תקטגוריה: מטא הלכהמציאות סבירה מול גדרי הלכה יבשים
דביר שאל לפני 8 חודשים

שלום הרב
מה היחס של המציאות הסבירה לגדרים ההלכתיים היבשים? כלומר – כשהרב עובדיה מתיר להניח עוף עם רוטב (כל עוד הרוטב הוא מיעוט לגבי העוף, אפילו אם יש מלא רוטב) על הפלאטה בשבת למרות שלדעתו אסור להניח לח על הפלטה, רק פה בגלל שהמיעוט בטל ברוב אז מותר.
אני נוטה לומר שאל לנו לעצום את עיניינו גם אם מבחינה פורמאלית יבשה מיעוט בטל ברוב סוף סוף יש פה בישול של לח בשבת, וסביר להניח שבמקרה כזה לא חל רוב ומיעוט!
כלומר אני חושב שדיני ביטול ברוב מדברים על ביטול מציאותי סביר ולא רק לפי הגדרים ההלכתיים…
או לגבי השאלה האם כלי שני מבשל בשבת, שהגמרא אומרת שלא. ולכן הרב עובדיה מתיר להכין תה בכלי שני בעוד שרוב הפוסקים מחמירים בזה בגלל שאין כל כך הבדל בין כלי ראשון לכלי שני בתה… וצריך שהטמפ’ תרד וכדו’
מה הרב אומר?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 8 חודשים

אתה אולי חושב כך אבל אתה טועה. ההלכה כמו כל מערכת נורמטיבית מדברת על גדרים פורמליים. יש מצבים שבהם יש מקום לחשוש לרוח ההלכה וכו’, אבל ההלכה עצמה נקבעת לפי גדריה. אתה יכול לתהות על עצם הביטול ברוב: למה לאכול במזיד איסור ברור? מה פשר ההיתר להסתמך על הרוב? מה איכפת לי אם זה רוב סביר או לא? מה זה בכלל רוב סביר?
לגבי השאלה האם כלי שני מבשל זו שאלה אחרת, מפני שהקביעה מראש תלויה בעובדות. כאן יש מקום לדון האם העובדות נכונות או לא (ולמה בכלל התכוונו חז”ל). אבל זו שאלה אחרת.

דביר הגיב לפני 8 חודשים

כשאני כותב רוב סביר אני מתכוון לכך שלא סביר בעיניי שבמקום שיש בישול ברור (כמו בדוגמא עם הרוטב) נלך אחר הרוב המוצק. כי הליכה אחר הרוב במצב כזה לא סבירה בעיניי… הניסוח באמת לא טוב. אבל הסברתי את כוונתי

טירגיץ הגיב לפני 8 חודשים

דביר, זכור לי בצורה מעורפלת ומטושטשת שהרב (שלום) משאש חלק על הרב עובדיה וממה שאני זוכר עיקר טענתו ופליאתו כדבריך שלא סביר לבשל את הרוטב בישול גמור רק כי יש לידו בסיר הרבה עוף. והרב עובדיה (ע”פ הזיכרון המטושטש הנ”ל) פטר אותו ב”זה מה יש”.

[אגב יש גמרא שביטול ברוב לא רלוונטי בטומאת משא (לעניין אפר כשר שנתערב באפר מקלה, שאפילו אם הרוב אפר מקלה, אם נושא את הכל נטמא טומאת משא) כי נושא את הכל יחד, להבדיל ממגע שנוגע באחד. ושם תסבוכת גדולה במפרשים. בהשקפה ראשונה בישול דומה למשא ולא למגע. צריך ללמוד את התשובה של הרב עובדיה ולראות מה קורה].

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

אתה סתם חוזר שוב על אותה שאלה וכבר עניתי עליה. את אותו דבר עצמו יכולת לומר על כל ביטול ברוב. אכלת תבשיל שבו יש מיעוט טרף, הרי בוודאי אכלת טרף אז מה איכפת לי שיש שם רוב כשר?

איני מכיר את דברי הרב עובדיה, אבל לדעתי לא מדובר כאן בביטול ברוב אלא בדין רובו ככולו (אמנם יש שהבינו שאלו דינים מאותו שורש). בפשטות, משמעותו היא שהמהות של הדבר נקבעת לפי רובו. לדוגמה, אם רוב ישראל טמאים ויש טהורים, אזי לא דוחים לפסח שני אלא מביאים פסח ראשון בטומאה. שים לב שכאן אין ביטול ברוב (אין בכלל תערובת וידוע על כל אחד אם הוא טמא או טהור), אלא זהו דין רובו ככולו. מהות הקבוצה נקבעת לפי אופי רובה. אתה צריך להחליט האם עם ישראל (הציבור) טמא או טהור. מכיוון שיש כאלה ויש כאלה, הסטטוס של הציבור נקבע לפי הסטטוס של רובו. [כאמור, יש שהסבירו כך גם את ביטול ברוב.]
ולענייננו, אם יש שם רוב תבשיל ומיעוט רוטב, אז כשאשאל אותך מה הנחת על הפלטה אתה תאמר הנחתי תבשיל. אם יש שם רוב רוטב אי אפשר לומר שהנחת תבשיל ולכן אסור. מאד פשוט.
אם אתה סוחט לימון בשבת לתוך סלט או סוכר, אז לא סחטת. למה לא? כי הלימון מתערבב במאכל וכעת אין לנו נוזל אלא מוצק. סחיטה היא הוצאת נוזל ממוצק. זה נשמע לך יותר הגיוני? וזה מדינא דגמרא.

שבת נוטריקון שבת ברוטב תהנה הגיב לפני 7 חודשים

מה עוד שבאמת הרוטב כבר התבשל. זו רק חומרא שכאילו יש בישול אחר בישול בלח [ברוטב זה עוד יותר מוזר]
וחוצמזה בשבת לא מעניין העובדות המדעיות אם בישלת או לא [ועובדתית בטח רוטב הוא כבר עבר את הבישול שלו וכעת זה רק חימום] אלא מה ההגדרה אצל בני אדם למה שעשית, רק מלאכת מחשבת אסרה תורה. ואם בדעת בני אדם חיממת עוף [וביבש לכו”ע אין בישול אחר בישול] עם רוטב [בטח כשהוא המיעוט] אז זה עוף עם רוטב הסיפור פה זה העוף ורק חיממת ולא בישלת ורק חיממת עוף ולא נוזל אלא עוף עם הטפל אליו.

השאר תגובה