מקור לאיסור מלאכה כולל ביום כיפור
שבוע טוב הרב,
בהמשך לצד שהעלית בשיעורי יומא פרק 8, שיש סוברים שמלאכת אוכל נפש מותרת ביום כיפור, רק שאיסור האכילה מונע אותה, ראיתי ראיה לסתור בפסוקים בספר במדבר בפרשיות המועדים:
כח,טז וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם–לַחֹדֶשׁ: פֶּסַח, לַיהוָה. כח,יז וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חָג: שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת יֵאָכֵל. כח,יח בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ. … כח,כה וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי–מִקְרָא-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.
כח,כו וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה–בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
כט,א וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם–כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ:
כט,ז וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ.
כט,יב וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם–כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ;
כט,לה בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי–עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם: כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.
ניתן לראות שבכל המועדים ישנו איסור על "מלאכת עבדה" ורק ביום הכיפורים יש איסור על מלאכה סתם. האם לדעתך זאת ראיה טובה לסתור את הצד שסובר שעקרונית מלאכת אוכל נפש מותרת ביום כיפור?
בברכה,
כדאי לתת לינק לטובת קוראים שלא יודעים על מה מדובר.
זה ייתכן לשיטת הרמב"ן שמחלק בין מלאכה למלאכת עבודה. אבל לא כל הראשונים מסכימים איתו. וגם לשיטתו ייתכן שהתורה כותבת את השורה התחתונה, והרי בסוף כולם מסכימים שגם מלאכת אוכ"נ נאסרה. אבל זו הערה יפה לטובת השיטות שיו"כ שונה משאר ימים טובים. זו גם התפיסה המקובלת, שיו"כ נקרא שבת שבתון, כלומר הוא כמו שבת.
מצ"ב הלינק לשיעור הרלבנטי:
https://soundcloud.com/mikyabchannel/8-1a
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer