מקרא מגילה

אורי אהרן שאל לפני 3 חודשים

שלום וברכה ומזל טוב על הספרים.
ידוע הביאור (קה״י מגילה) ברש״י ריש מגילה דבן עיר מוציא בן כפר אף שבן כרך אינו מוציא בן עיר, משום דשם החיוב של בן הכפר הוא בי״ד אלא שהוא דין קדימה ליוה״כ, וחשיב בר חיובא, 
ויש לחקור לדעת הריטב״א במגילה ה: דכרך שאין בו י’ בטלנין יכול להקדים ליוה״כ, וילהס״ת אם בן הכרך יוכל להוציא את בן הכפר ביום הכניסה, או דבן הכרך שם החיוב הוא בט״ו ובן כפר שם החיוב הוא בי״ד, ואף אם נימא דסגי מה שבפועל יכולים שניהם לצאת יד״ח, עדיין ילהס״ת אם בן העיר שיכול להוציא את בן הכפר אם יכול להוציא את בן הכרך הנ״ל, דהרי אין חיובו שוה וכן בפועל אין קורא בי״ד, ונמצא דבר מענין, שבן עיר מוציא את בן הכפר, ובן כפר את בן הכרך, אבל בן העיר לא יכול להוציא את בן הכרך, וצ״ת בזה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 חודשים
אורי אהרן הגיב לפני 3 חודשים

חן חן
והנה לאחר התבוננות לא מבין את הדין הנ”ל, שבן עיר לא יכול להוציא את המוקף וכן להיפך. הן אמת שלכל אחד יש חיוב ביום אחר, אבל היכן נעלם דין ערבות ויצא מוציא, ואם כן יוכל בן העיר להתחייב בחיוב של המוקף מדין ערבות ויוציאו בקריאתו.

וראיתי בריטב”א הביאו הקה”י שם, שמיישב את שיטת רש”י, והוא משתמש עם הכלל של יצא מוציא על בן עיר בייחס לבן כפר. ואם כן, למה זה לא תופס גם בייחס לבן כרך המוקף.
ושם הוסיף משפט, שהרי גם בן עיר לפעמים קורא ביום הכניסה, אם אין עשרה בטלנים.
ולא הבנתי, הרי לשיטתו, גם בן כרך המוקף קורא ביום הכניסה אם אין שם עשרה בטלנים. ואם כן, שיוכל להוציא גם הוא את בן הכפר, ולא רק בן העיר. והרי הדין לא כן.
ועוד, הרי כל בן עיר יכול להתחייב ולקרוא בט”ו באם הוא יהי’ שם בזמן שמחייבו כפרוז בן יומו, ואם כן, למה זה לא סיבה שיוכל להוציא את בן הכרך המוקף.
ולשם מה הוסיף זאת הריטב”א, מה רצה להרוויח, ומה הי’ חסר בתירוצו ללא תוספת זו, וכמו שתירץ בקה”י, ששניהם בני חיוב של י”ד.

הנני מצפה לתשובת דעתו הרחבה של כת”ר שליט”א

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

יצא מוציא שייך במי שמחויב בדבר. ואם מוקף אינו מחויב במועד של בני עיר אינו יכול להוציאם יד”ח. ולא דמי מי שיצא למי שאינו מחויב. ובריטב”א, כנראה בגלל הקדמה ליום הכניסה חשיב כמחויב בדבר.
ואולי כשאין עשרה בטלנים זה לא ממהות הכרך ואינו נחשב כמצב של בן כרך. לשון אחר: כרך שאין בו עשרה בטלנים אינו כרך אלא עיר, ולכן בן הכרך חשיב כבן עיר וכשיש עשרה בטלנים הוא בן כרך ואינו יכול להוציא בן כפר ביום הכניסה. והוא הדין לגבי בן עיר שמתחייב כפרוז בן יומו.

אורי אהרן הגיב לפני 3 חודשים

תודה אבל עדיין לא עניתם למה הריטב”א לגבי בן עיר מוסיף שפעמים קורא בכניסה כשאין עשרה. הרי אז הוא לא עיר אלא כפר, ועתה שיש עשרה הוא בן עיר וכיצד מהני להוציא בן כפר

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

אכן. לצערי אין לי זמן כעת להיכנס יותר לעניין. מחילה.

אורי אהרן הגיב לפני 3 חודשים

חן חן אין עליך מודה ועוזב ירוחם
אני בכלל לא מבין איך יש לכם זמן וסבלנות להתייחס לכל השואלים בכל המדורים באתר

השאר תגובה